פדיון הבן

מקור מצוות פדיון הבן

מקור מצוות פדיון הבן הוא בתורה חומש שמות פרשת בא, ביום יציאת מצרים הקב"ה צווה את משה להקדיש את כל הבכורות באדם ובבהמה:

״קדש לי כל בכור פטר כל רחם בבני ישראל באדם ובבהמה״.

מצווה זו נועדה עבור קדושת הבכורות – שבתחילה היו אמורים לשמש כעובדי המקדש אך בעקבות חטא העגל הועבר התפקיד לכהנים משבט לוי – מצווה זו נועדה להגדיר את קדושת הבכורות ואת זכרון יציאת מצרים.

בפרשת קורח התורה מצווה לפדות את הבכורות בשווי של חמישה סלעים (מין מטבע) עשויים כסף.

משמעות המצווה 

מעבר לעובדה כי המצווה נועדה להזכיר לאדם את יציאת מצרים ומכת בכורות.

בעל ספר החינוך כותב בספרו כי פדיון הבכור נועד להזכיר לאדם את נתינת חסד ה׳.

כאשר האדם פודה את בנו בכורו הוא מדגיש כי בנו שייך לקב"ה-בורא עולם, ולא לרשותו העצמאית.

התנאים לקיום המצווה

התנאים לקיום מצווה זו הם:

1. צריך שהבן הבכור יהיה בן להורים שאף אחד מהם – לא האב ולא האם – אינו בן/בת כהן/לוי אלא רק אם הוא משבט ישראל יכולה להתקיים המצווה.
2. הבן צריך להיות הילד הראשון של האם – ייתכן ולאב ישנם בנים מנישואים קודמים בעבר אך הילד הנוכחי הינו הילד הראשון של האם, במידה ולא מתקיים תנאי זה האב אינו מחוייב בפדיון הבן.
3. תהליך לידת הבן צריך להיות בלידה טבעית (ולא בניתוח קיסרי). במידה והאם עברה לידה בעבר של וולד שלא שרד צריך לברר עם רב באיזה שלב בהריון ארעה ההפלה ולפי זה יוכרע האם יש חיוב של פדיון הבן או לאו.
4. ניתן לפדות את הבכור רק לאחר שעברו שלושים יום מיום לידתו – מיום השלושים ואחד והלאה. אין לבצע פדיון לפני תאריך זה ואם טעו במספר הימים ובצעו פדיון לפני מועד זה, הוא אינו תקף מבחינה הלכתית.

סכום הכסף שצריך לתת לכהן עבור פדיון הבן

סכום הפדיון המופיע בתורה הוא חמישה מטבעות מסוג שקל עשויות כסף.

שקל כסף אינו שקל הנפוץ היום בישראל, אלא מטבע עשוי כסף טהור שנהגו להשתמש בו בעבר בתקופות עתיקות, והוא מכונה "סלע".

משקלו של כל סלע הוא לפחות 20 גרם כסף טהור.

כלומר בסה"כ יש לשלם עבור פדיון הבן סכום של 100 גרם כסף טהור.

יש אתר באינטרנט דרכו ניתן לבדוק את הערך המעודכן של גרם כסף עבור פדיון הבן diamond-center.co.il.

בהערכה גסה המחיר נע בסביבות ה-2.6 ₪ לגרם כסף, ושוב המחיר משוער כי הוא מתעדכן באופן תמידי אונליין.

חישוב הסכום כסף עבור פדיון הבן די דומה לחישוב של נתינת תרומה שמוכתבת לפי סכום של גרם כסף, לדוגמא תרומת מחצית השקל מחשובת לפי 9.6 גרם כסף.

תוספת מיסים ומע"מ

לחלק משיטות הפוסקים שווי המטבעות אינו צריך להיות מחושב בתוספת עמלות קנייה ותיווך למוכר אלא הסכום הנקי המופיע בבורסה.

לעומת זאת ישנן שיטות הסוברות כי חלק מסכום השווי צריך לכלול בתוכו את העמלות ומיסי התשלום.

כיום ישנם מטבעות מיוחדות שייצרה החברה הישראלית למטבעות ומדליות שכוללות בתוכם את שווי המטבעות גם לפי השיטה המחמירה ששווה ערך ל-102 גרם כסף טהור.

טקס פדיון הבן

פדיון הבן הינה מצווה חשובה מאוד לכן נהוג לעשותה בשילוב סעודת מצווה.

חלק ממנהגי הפדיון הם להלביש את התינוק בבגדים מכובדים ולהניחו על מגש מכובד.

נהוג גם שהנשים מניחות את תכשיטיהן על התינוק בתור השתתפות במצווה כתיקון לחטא העגל בה הנשים נידבו את תכשיטיהן עבור עשיית עגל הזהב.

יש הנוהגים להניח על מגש הפדיון כדי לאפשר לאנשים נוספים להיות שותפים בסעודת המצווה.

אבי הבן אומר לכהן כי אשתו הישראלית ילדה לו את בנו הבכור.

הכהן שואל את אבי הבן במה הוא חפץ, האם בבנו הבכור או בחמשת המטבעות שהאב מחויב להעניק לכהן בכדי לפדות את בנו.

האב משיב כי חפץ הוא בבנו ומביא לכהן את חמשת המטבעות עבור פדיון הבן. לפני שהאב מוסר לכהן את המטבעות האב מברך שתי ברכות: ״על פדיון הבן״ וברכת ״שהחיינו״.

במידה והפדיון נערך בתוך הסעודה צריך להיערך אחר נטילת ידים עבור אכילת לחם, ומיד לאחר מכן מברך הכהן ״בורא פרי הגפן״ על כוס יין, במידה והפדיון נערך שלא בתוך סעודת מצווה הכהן מברך על משקה אחר.