פרשת שמות

פתיחת פרשת שמות

פרשת שמות, הפרשה הראשונה בחומש שמות, פותחת במניין בני ישראל הבאים למצרים. יוסף ובניו השלימו לשבעים נפש. יוסף ואחיו וכל הדור ההוא מתו. בני ישראל התרבו מאד ומלאו את הארץ.

איום דמוגרפי

מלך חדש קם במצרים, גם הוא כונה פרעה. הוא חשש מהתרבות בני ישראל, שמא יהיו גיס חמישי במקרה של מלחמה. הוא מחליט לשעבד אותם, במטרה להמעיט את מספרם, אך ככל שעינו את בני ישראל, כך הם התרבו יותר ויותר.

גזירה נגד הבנים

פרעה מחליט להשמיד את הבנים הנולדים. הוא קורא למיילדות העבריות ומצווה עליהם להשליך לתוך היאור את כל הזכרים הנולדים. המיילדות היו יראות שמים, ולא שמעו בקולו.

לפרעה הן אמרו, שהנשים העבריות אינן זקוקות למיילדות. הן יולדות לבד. פרעה מצווה את המצרים להשליך את הבנים ליאור.

נבואת מרים

עמרם ששמע על גזרת פרעה, החליט לגרש את אשתו יוכבד. ממנו למדו כולם וכך עשו. בתו מרים התנבאה שאמה עתידה ללדת בן שיושיע את ישראל. היא אמרה לאביה שגזרתו קשה משל פרעה. פרעה גזר על הזכרים, ואילו הוא גזר גם על הנקבות, משום שבעקבות הגירושין לא נולדים בנים ובנות. עמרם מקבל את הדברים ונושא שנית את יוכבד לאשה.

הולדת משה

לעמרם ויוכבד נולד בן. כשנולד, התמלא הבית אורה. אימו החביאה אותו שלשה חדשים. לאחר מכן הכינה תיבה ושמה אותו בתוכה. את התיבה שמה ביאור. מרים נצבה על שפת היאור לדעת מה יקרה לו.

בתיה בת פרעה

בתיה בת פרעה הלכה לרחוץ ביאור וראתה את התיבה. היא לקחה את התיבה וראתה את משה בוכה. היא ריחמה עליו ולקחה אותו לביתה. היא הביאה לו מינקת מצרית, אך הוא לא הסכים לינוק מאף אישה מצריה. מרים הציעה להביא מינקת עבריה. בתיה הסכימה והיא הביאה את אימה יוכבד.  וכך משה חזר לאימו. כשגדל, הביאה אותו לבתיה, שקראה לו משה.

משה הורג את המצרי

משה גדל. הוא יוצא לראות את אחיו. הוא רואה איש מצרי מכה איש עברי. הוא הסתכל לצדדים, ראה שאין איש, היכה את המצרי והטמין בחול.

משה בורח למדין

למחרת יצא משה שוב. הוא ראה שני אנשים רבים ביניהם ואמר לרשע, למה תכה רעך. הוא שאל האם הוא מתכוון להרוג אותו כמו שהרג את המצרי? משה ראה שהדבר נודע. הדברים הגיעו לפרעה והוא רצה להרוג את משה. משה ברח למדין וישב ליד הבאר.

משה נושא את צפורה

בנות יתרו כהן מדין באו לשאוב מים מהבאר, אך הרועים גרשו אותן. משה מושיע אותן ומשקה את צאנן. הבנות מספרות לאביהן והוא מבקש שיקראו לו. משה נשאר אצל יתרו ונושא את בתו צפורה לאשה. נולד להם בן, ומשה קרא לו גרשום, כי גר הייתי בארץ נוכריה.

הסנה הבוער

במצרים – בני ישראל משועבדים לפרעה. פרעה מחזק את הגזירות שלו. בני ישראל זועקים לה', וה' שומע את זעקתם. באותו זמן – משה רועה את צאן יתרו ומגיע לחורב. משה רואה מראה פלאי. שיח סנה בוער באש, אך אינו נשרף. משה רוצה להתקרב לראות את הפלא הזה, ה' קורא לו ואמר לו לא להתקרב, ולהסיר את נעליו, כי המקום הוא קדוש.

פקוד פקדתי

ה' אומר למשה שיאסוף את זקני ישראל ויאמר להם להם, שה' נראה אליו. ה' אמר לו לומר להם: פקוד פקדתי אתכם. הסימן זה מסור להם מיעקב, כי במילים אלה הם נגאלים. יעקב אמר להם, ואלו-הים פקוד יפקוד אתכם. יוסף ואמר להם, פקוד יפקוד אלוה-ים אתכם.  

פרעה יסרב

ה' אומר למשה שיבקש מפרעה ללכת שלשה ימים לעבוד את ה' במדבר. ה' מודיע מראש שפרעה לא יתן להם, אלא רק לאחר שה' יכה את מצרים. ה' אומר למשה שהם לא יצאו ריקם, כל אישה תבקש משכנתה כלי כסף וכלי זהב ושמלות.

לשון הרע

משה אומר שבני ישראל לא יאמינו לו. ה' אומר לו להשליך את המטה שבידו. המטה נהפך לנחש. ה' רמז לו בכך, שהוא דיבר לשון הרע על עם וישראל כמו הנחש. אחר כך אמר לו ה' שיביא את ידו לחיקו. כאשר הוציא את היד ראה שהיא מצורעת, צרעת זהו העונש למספר לשון הרע. ה' נותן לו אות נוסף, למקרה שלא יאמינו לשני אותות אלה. הוא אומר לו לקחת ממימי היאור ולשפוך ליבשה. המים יהפכו לדם.

שלח נא ביד תשלח

משה אומר לה', כי אינו יכול ללכת בשליחותו, מכיוון שהוא כבד פה וכבד לשון. ה' אומר שהוא זה הנותן לאדם את הכח לדבר, לראות ולשמוע. הוא יהיה עם פיו ויורה לו מה לדבר. משה מבקש מה': שלח נא ביד תשלח. את מי שאתה רגיל לשלוח, את אהרן.

אהרן ישמח

שבעה ימים מתנהל דו שיח בין ה' לבין משה. ה' רוצה לשלוח את משה לגאול את בני ישראל, ומשה מסרב. זאת משום שלא רצה לעלות לגדולה על אהרן אחיו הגדול. ה' אומר שאהרן ישמח בלבו ולא יקפיד עליו.  ה' אומר למשה שילך ביחד עם אהרן לפרעה ושיקח איתו את המטה שיעשה בו את האותות.

ברית מילה בדרך למצרים

משה לוקח את צפורה אשתו ואת בניו גרשום ואליעזר ומרכיבם על החמור. אליעזר עדיין לא נימול. משה חשש למול אותו ולצאת לדרך לפני שיעברו שלשה ימים מהברית, והוא גם לא רצה להתעכב במילוי השליחות של ה'. כאשר היו במלון בא מלאך וביקש להמית את משה. ציפורה הבינה, שזה משום שלא מל את אליעזר. היא מלה בעצמה את אליעזר והמלאך הרפה ממשה. 

בני ישראל מאמינים ומודים

ה' אומר לאהרן שיצא לקראת משה. הם נפגשים ומשה מוסר לו את השליחות. הם אוספים את זקני בני ישראל ומבשרים  להם את בשורת הגאולה. העם מאמין ומשתחווה לה'. 

תגובת פרעה

משה ואהרן באים לבדם אל פרעה, ומוסרים לו את דברי ה'. הוא אינו מכיר בה' ומסרב לשלוח את בני ישראל. הוא מורה להכביד את העבודה על בני ישראל, ולא לתת להם תבן ללבנים. מעתה עליהם לחפש תבן ולייצר אותה מכסה של לבנים, שייצרו כאשר התבן ניתן להם. הנוגשים המצרים מכים את השוטרים העבריים, כאשר בני ישראל אינם ממלאים את המכסות שהוטלו עליהם, 

סיום פרשת שמות – למה הרעות?

השוטרים באים אל פרעה ואומרים לו שנדרשת מהם אותה כמות של לבנים, למרות שלא ניתן להם התבן לייצור. פרעה עומד על שלו. אנשים מישראל, דתן ואבירם מאשימים את משה ואהרן, שהבאישו את ריחם בעיני פרעה. משה אומר לה', למה הרעותה לעם הזה. מאז שהוא בא אל פרעה המצב נהיה יותר קשה. ה' עונה לו, שהוא יראה את מה שיעשה לפרעה. בסוף הוא ישלח אותם ביד חזקה ויגרש אותם מארצו.