פרשת וישלח

פרשת וישלח

יעקב אבינו בדרך לארץ ישראל עם נשיו וילדיו וחושש מהפגישה הצפויה עם אחיו שביקש להורגו.

שליחת מלאכים לעשו

יעקב שולח מלאכים לעשו להודיע לו שהוא מגיע. המלאכים חוזרים ומודיעים לו שהם פגשו את עשו הרשע, והוא בא לקראתו עם ארבע מאות אנשים, ופניהם למלחמה. 

ההכנות של יעקב

יעקב מתכונן לפגישה בשלשה אופנים:

א. דורון –  הוא שולח לעשו שליחים עם עדרים עדרים של צאן ובקר, חמורים וגמלים על מנת לפייס אותו.

ב. תפילה – יעקב מתפלל לה' שיציל אותו ויקיים את ההבטחות שהבטיח לו.

ג. מלחמה – יעקב חוצה את המחנה לשני מחנות, במחשבה שאם יכה עשו מחנה אחד, יישאר השני לפליטה. הוא עומד בראש, מוכן להלחם בלית ברירה.

המאבק

יעקב מעביר את נשיו וילדיו את הנחל וחוזר לקחת דברים ששכח.

מלאך (שרו של עשו) פוגש את יעקב ונאבק עימו עד עלות השחר.

המלאך פגע בכף ירכו של יעקב, וגרם לו לצלוע.

כשעלה השחר, המלאך מבקש מיעקב שישחרר אותו לומר שירה.

יעקב דורש מהמלאך לקבל ברכה.

המלאך מברך את יעקב ואומר ליעקב שהקב"ה עתיד לברך אותו ולהחליף את שמו לישראל. 

יעקב קרא למקום פניאל, על שם המלאך שראה שם.

גיד הנשה

השמש זרחה לרפא את יעקב מצליעתו. מאז נאסר על בני ישראל לאכול את גיד הנשה, שעל כף הירך, עד היום הזה.

מפגש יעקב ועשו

אנשיו של עשו נטשו אותו אחד אחד, והוא מגיע לבדו.

יעקב הולך לקראתו לפני בני משפחתו ומשתחווה לו שבע פעמים. עשו מתרכך, רץ לקראתו מחבק  ונושק לו. הוא מציע ליעקב לבוא אתו לארצו, להר שעיר. יעקב דוחה את הבקשה, בנימוק שהוא מטופל בנשים וילדים ויקשה עליו ללכת בקצב שלו. יעקב ועשו נפרדים. 

חלקת שדה בשכם

יעקב מגיע לשכם וקונה לו חלקת שדה מבני חמור אביו של שכם. יעקב בונה שם מזבח לה'.

מלחמה בשכם

דינה יצאה לראות את בנות הארץ ונפלה בשבי בידי שכם בן חמור. שכם אומר לאביו, שהוא רוצה לשאת אותה לאשה. אביו חמור פונה ליעקב בהצעת נישואין. כשבניו שבו מהשדה ושמעו זאת, הם הערימו על אנשי שכם ואמרו להם, שהם יסכימו לנישואין בתנאי שכל אנשי שכם ימולו את עצמם. אנשי שכם הסכימו לכך. ביום השלישי למילה, כשהיו כאובים, באו שמעון ולוי לעיר והרגו את כל הזכרים.

יעקב מקיים את נדרו

ה' נגלה אל יעקב ואומר לו ללכת לבית אל ולבנות שם מזבח, כפי שנדר, כאשר ברח מעשו. יעקב מבין, שהעיכוב בקיום הנדר גרם לצרה שבאה לו מביתו דינה. יעקב אומר לבני ביתו להיטהר מעבודה זרה שבידם מהשלל של שכם. את כל התכשיטים הוא טומן מתחת לעץ. יעקב מגיע לבית אל ובונה שם מזבח לה'.

מות רבקה

דבורה, מינקת רבקה, נשלחה על ידי רבקה להביא את יעקב מפדן ארם, ומתה בדרך. היא נקברה מתחת לאלון. לאלון קראו אלון בכות. ביוונית המילה אלון פירושה אחר. אלון בכות – בכי אחר. יש כאן עוד אבל. כאן נרמז על מיתת רבקה. העלימו את פטירתה, כדי שאנשים לא יקללו את הכרס שיצא ממנה עשו הרשע. 

ה' מברך את יעקב

ה' נגלה שוב ליעקב ומברך אותו ברכת אבלים. ה' גם מודיע לו על שינוי שמו, וקורא לו ישראל. ה' אומר לו שיפרה וירבה, ומבטיח לתת לו את הארץ. יעקב מציב מצבה במקום, מנסך עליה ויוצק שמן. 

מות רחל

בדרך לבית לחם ילדה רחל את בנימין ומתה בלידה. לפני שיצאה נפשה, היא קראה לבנה בן אוני, על שם הצער שלה. יעקב קרא לו בנימין. רחל נפטרה בדרך לבית לחם, ויעקב שם מצבה על קברה. 

מעשה ראובן 

ליעקב היו ארבע נשים. עקרת הבית היתה רחל. לאחר פטירתה חשב ראובן, שמן הראוי שאמו תהיה עקרת הבית מעתה, ולא בלהה. הוא העביר את חפצי אביו מאוהל בלהה שפחת רחל לאוהל אמו לאה. לאחר ענין זה מונה התורה  את בני יעקב. גם כאן, בשעת הקלקול של ראובן, הוא נקרא הבכור. 

מות יצחק

יעקב מגיע אל יצחק אביו המתגורר בחברון. התורה מספרת כאן על פטירתו של יצחק, למרות שהוא נפטר שתים עשרה שנה אחרי מכירתו של יוסף. הוא היה בן מאה ושמונים שנה בפטירתו. עשו ויעקב בניו קברו אותו במערת המכפלה. 

תולדות עשו

הפרשה מסיימת בסקירת תולדות עשו. נולדו לו בנים מנשותיו עדה ואהליבמה , שהיו מבנות כנען ומבשמת בת ישמעאל. עשו עבר עם כל בניו ונשותיו להר שעיר.  התורה מונה את הבנים שנולדו לבניו בהר שעיר, ואת האלופים – ראשי המשפחות שיצאו ממנו.

נתינת צדקה לפני כניסת השבת פרשת וישלח

מנהג ישראל לתרום צדקה לפני הדלקת נרות, ניתן לתרום באמצעות האתר בביט או אשראי עברו לעמוד תרומה לחב"ד.