חודש אייר

חודש אייר

חודש אייר הוא החודש השני מחודש ניסן והשמיני מחודש תשרי.

לחודש זה ניתן סימן לראשי תיבות של שמו במילים 'אני ה' רופאך'. ראשי תיבות נוספים שניתנו לחודש זה הם; אברהם, יצחק, יעקב, רחל.

באחת משיחותיו מסביר הרבי כי לחודש אייר ישנה מעלה ייחודית על פני שאר חודשי השנה מהעובדה הפשוטה שבכל יום מקיימים בו מצווה מיוחדת הקשורה ליום זה – ספירת העומר.

חודש זה מכיל בתוכו שני מועדים חשובים ועיקריים: י"ד אייר – פסח שני. ח"י באייר – ל"ג בעומר, יום הסתלקות רבי שמעון בר יוחאי.

פסח שני

י"ד באייר חל חודש בדיוק אחרי חג הפסח. התורה מתארת לנו כי בזמן עשיית הפסח הראשון ביציאת מצרים היו אנשים שהיו טמאים בטומאת מת מסיבה זו לא היה ביכולתם להקריב קורבן פסח.

אנשים אלו הגיעו למשה רבינו בבקשה ובתביעה "למה נגרע" משאר העם שיכלו להקריב קורבן פסח כראוי.

משה פנה אל ה' עם שאלה זו. התורה מתארת כי ה' נענה לבקשת העם ובכך נוספה האפשרות לביצוע הפסח כהשלמה למי שלא היה ביכולתו לבצעו במועד הראשון.

אין דבר אבוד

על פי תורת החסידות הרעיון הפנימי של פסח שני מבטא את העובדה כי אין דבר אבוד ותמיד ניתן לתקן.

כאשר התורה מדברת על דיני פסח שני היא מפרטת שיש כמה אפשרויות לאי עשיית הפסח במועדו הראשון.

חלק מהסיבות אינם בהכרח מתוך חוסר אפשרת לקיים את הפסח אלא ייתכן והדבר קרה בעקבות אי רצונו של אדם.

גם במקרה כזה פסח שני מעניק את האפשרות לשוב ולתקן את שנחסר.

אחד המנהגים המיוחדים ליום זה של פסח שני הוא אי אמירת תחנון בתפילה ובקריאת שמע שעל המיטה.

כמו כן נהוג לאכול מצה בתאריך י"ד באייר ביום (לפי מנהג חב"ד).

ח"י באייר – ל"ג בעומר

בתאריך ח"י באייר פסקו תלמידי רבי עקיבא למות במגפה. במגפה זו שהחלה מאחר חג הפסח עד ל"ג בעומר נפטרו עשרים וארבעה אלף תלמידי רבי עקיבא. ההסבר המובא על כך בספרות חז"ל "על שלא נהגו כבוד זה בזה".

בנוסף יום זה הוא יום הסתלקות רבי שמעון בר יוחאי.

שגם הוא היה מתלמידי רבי עקיבא. ביום זה של הסתלקותו גילה רבי שמעון סודות נפלאים בפנימיות התורה וציווה לציין יום זה כיום שמחה.

קראו בהרחבה על יום הל"ג בעומר.

ל"ג בעומר הוא יום סגולה לכל הברכות והישועות. בריאות, פרנסה, זיווג הגון, שלום בית, ילדים ונחת מהמשפחה בזכות התנא האלוקי רשב"י

בקישור המצורף תקבלו פרטים על סגולת חי רוטל ומסירת שמות לברכה לרשב"י ביום הל"ג בעומר.

מנהגי היום

מקום מיוחד קיבל ל"ג בעומר לאורך הדורות בעם ישראל. מאות אלפים נוהגים לעלות לפקוד את ציון רבי שמעון במירון ולחוג את יום הסתלקותו בשמחה ובריקודים.

ליום זה ישנם מנהגים רבים המייחדים ומגדירים אותו כיום מסוגל לברכה וישועה עבור הפרט והכלל.

בימי ספירת העומר נהוג לא לערוך תספורת. במידה וילד נולד בתקופה זו שבין חג הפסח לל"ג בעומר נהוג לערוך לו תספורת ראשונה בגיל שלוש ביום זה.

בנוסף לא נהוג לערוך חתונות בתקופה זו של ספירת העומר אך ביום זה של ל"ג בעומר לא קיימת הגבלה זו ונהוג להתחתן בתאריך זה.

יום זה הינו יום שמחה ואף נהוג לערוך התוועדויות לציון מעלת היום. רצוי לציין את מעלת היום בקבלת החלטות טובות וחיזוק בנושאים הקשורים באהבת עם ישראל.

יש הנוהגים לצאת ולשחק בחץ וקשת זכר לכך שבימי רבי שמעון בר יוחאי לא נראתה הקשת בשמים.

בקרב אדמו"רי חב"ד יום זה של ל"ג בעומר היה יום מיוחד. ישנם דרושי חסידות רבים מאת האדמו"רים העוסקים בלימוד מעלת היום והסברו על פי הסתכלות פנימיות התורה.

הרבי מליובאוויטש דיבר במהלך השנים על החשיבות להוסיף בתרומה ונתינת צדקה.

אפשר לקבל החלטה טובה להדר במצוות מעשר כספים ולייעד את הנתינה עבור תרומה לנזקקים או תרומה לישיבה והסכם יששכר וזבולון.