פרשת ויחי

פרשת ויחי

הפרשה מספרת על חייו של יעקב במצרים, פטירתו וקבורתו.

השבעת יוסף

יעקב חי את שבע עשרה שנותיו הטובות ביותר במצרים. בהתקרב יום מותו, בגיל מאה ארבעים ושבע, יעקב קורא לבנו יוסף ומשביע אותו שלא יקבור אותו במצרים, אלא במערת המכפלה, ליד אבותיו, אברהם ויצחק. יוסף נשבע שיעשה כדבריו.

יעקב חולה

יוסף שמע שאביו חולה, הוא בא אליו עם שני בניו מנשה ואפרים. יעקב אומר ליוסף, שעל פי דבר ה' אליו הוא יודע, שאחד מבניו עתיד להתחלק לשני שבטים. את המתנה הזאת הוא נותן ליוסף. שני בניו מנשה ואפרים ייחשבו כבניו של יעקב, כמו ראובן ושמעון. הם יהיו לשני שבטים.

רחל מבכה על בניה

יעקב אומר ליוסף, שהוא מטריח אותו לקבור אותו במערת המכפלה, למרות שהוא עצמו לא טרח לקבור שם את רחל אמנו. אלא קבר אותה באמצע הדרך, ולא הביא אותה אפילו לעיר בית לחם.

יעקב יודע שיוסף מצטער על כך, והוא מסביר  שעשה זאת על פי ציווי ה', כדי שהיא תהיה לעזרה לבניה, כאשר יגלו לבבל. הם יתפללו על קברה, והיא תבקש עליהם רחמים.

מניעה לברכות

יעקב רצה לברך את מנשה ואפרים והסתלקה ממנו שכינה, כי הוא ראה את החטאים של צאצאיהם. הוא שואל מהיכן יצאו אלה שאינם ראויים לברכה. יוסף מראה לו שטר אירוסין ושטר כתובה, ואומר שהם בניו, ויעקב מתרצה לברכם.

שיכול ידיים

יוסף מעמיד את בניו לפני יעקב, את אפרים הצעיר משמאל יעקב ואת מנשה הבכור מימינו. הוא מתכוון שאביו ישים את יד ימינו על ראש מנשה, הבכור ואת יד שמאלו על ראש אפרים, הצעיר. יעקב משכל את ידיו, ושם את יד שמאלו על ראש מנשה ואת יד ימינו על ראש אפרים הצעיר.

ברכת מנשה ואפרים

יעקב מברך אותם בברכת "המלאך הגואל אותי". יוסף אומר ליעקב שישים את ידו הימנית על ראש מנשה, כי הוא הבכור. יעקב אומר שהוא יודע זאת, אבל אפרים הצעיר יגדל ממנו, כי יצא ממנו יהושע בן נון, שינחיל את הארץ וילמד תורה לישראל. יעקב מוסיף לברך אותם בברכה: "בך יברך ישראל לאמר, ישימך אלוהי-ם כאפרים וכמנשה".

העיר שכם ניתנת במתנה ליוסף

יעקב אומר ליוסף, שהוא נותן לו במתנה את העיר שכם, אותה לקח מהאמורי בחרבו ובקשתו. כשהרגו שמעון ולוי את אנשי שכם, באו כל אנשי הסביבה להילחם בהם. ויעקב יצא נגדם בכלי מלחמה והכניעם.  

יעקב מבקש לגלות את הקץ

יעקב קרא לבניו ורוצה לגלות להם את מה שיקרה באחרית הימים, אך הסתלקה ממנו השכינה. הוא התחיל להוכיח את בניו ולברך אותם.  

תוכחה לראובן שמעון ולוי

יעקב מוכיח את שלשת בניו הראשונים. את ראובן על פזיזותו, שגרמה לו להעביר מיטתו של יעקב לאוהל לאה, וכך איבד את הבכורה. את שמעון ולוי שתכננו ביחד להרוג את יוסף ולהרוג את אנשי שכם. הוא גם מבקש שלא יוזכר שמו במחלוקת קורח, שהוא משבט לוי, ובמעשה זמרי משבט שמעון.

ברכה ליהודה

יהודה נסוג, כששמע את דברי התוכחה לאביו, כי חשש שאביו יוכיח גם אותו. יעקב אומר לו, שהוא לא כמו אחיו, כי הוא הודה. הוא מברך אותו שינצח את אויביו, והתנבא על דוד שיצא ממנו, שבתחילה היה גור, ואחר כך אריה, כשמלך על כל עם ישראל. הוא מברך אותו, שלא יסור שלטון משבט יהודה, עד ביאת המשיח. הוא מברך אותו גם בשפע גשמי, בנחלה מבורכת ביין וצאן.

זבולון ויששכר

יששכר וזבולון עשו הסכם ביניהם. זבולון יעסוק במסחר ויפרנס את שבט יששכר, ויששכר ילמד תורה, ויתחלק בשכר לימוד התורה עם שבט זבולון. יעקב אומר שנחלתו של שבט זבולון תהיה על חוף ימים ונמלים, וכך יתפרנס מהסחורה שמביאות האוניות. יששכר יקבל על עצמו עול תורה, כמו שחמור לוקח משא. הוא ילמד תורה ויפסוק לכל עם ישראל הוראות של תורה.

דן, גד, אשר ונפתלי

יעקב מדמה את דן לנחש, הנושך את עקבי הסוס, והרוכב נופל. שמשון הגבור שיצא משבט דן ילפות את עמודי הבית שפלישתים היו מכונסים בו. הבית יתמוטט, והם ייהרגו.

הברכה לגד, שיצאו ממנו גדודים שיעברו את הירדן עם אחיהם, לכבוש את הארץ, וכולם יחזרו בשלום.

אשר מתברך בנחלה מרובה בזיתים ויהיה לו שמן כמו מעין.

נפתלי אילה שלוחה, ארצו ממהרת להביא פרות, כפי שהאיילה ממהרת לרוץ.

ברכת יוסף

יעקב מזכיר את מעלותיו של יוסף ואת ההתמודדויות והניסיונות שעבר בחייו. ואומר שהברכות שהוא קבל מהקב"ה גדולות יותר מהברכות שקבלו הוריו, אברהם ויצחק, והוא נותן אותן ליוסף.  

בנימין

יעקב מדמה את בנימין לזאב טורף. הוא רומז בזה למה שיקרה לאחר זמן, כשבני שבט בנימין יחטפו להם נשים בפילגש בגבעה. הוא רומז גם על שאול שהיה משבט בנימין ועל מרדכי ואסתר שיחלקו את השלל של המן.     

צוואת יעקב ופטירתו

יעקב ציווה את בניו לקבור אותו במערת המכפלה. בסיום דבריו הוא גווע ונאסף אל עמיו. יוסף נופל על פניו, בוכה ונושק לו. הוא מצווה את עבדיו הרופאים לחנוט את אביו, תהליך שאורך ארבעים יום. המצרים בכו אותו שבעים יום. ארבעים של החניטה ועוד שלשים יום.

פרעה מאשר

יוסף אומר לפרעה, שאביו השביעו, שיקבור אותו בארץ כנען. פרעה מסכים, שיקבור את אביו, כפי שנשבע. פרעה חשש, שאם יאמר ליוסף לעבור על השבועה, יוסף יאמר שהוא יעבור גם על השבועה שנשבע לפרעה, לא לגלות שהוא יודע שפה אחת יותר ממנו.

הלוויה

יוסף עלה לקבור את אביו ביחד עם כל עבדי פרעה, כל זקני ארץ מצרים וכל המשפחות של יוסף ואחיו. הם הגיעו לגורן האטד שבעבר הירדן, ושם ספדו מספד גדול ועשו אבל שבעת ימים. בניו של יעקב נשאו אותו כפי שהוא ציווה אותם, בכל צד שלשה בנים, מלבד לוי שעתיד לשאת את ארון הברית, ויוסף שהיה מלך. הם קוברים אותו במערת המכפלה וחוזרים למצרים.

החשש של האחים

אחיו של יוסף ראו, שהוא אינו מקרב אותם, כפי שנהג בחיי אביו. הם חששו שהוא ישיב להם יוסף כגמולם על כל הרעה שעשו לו. הם שלחו לומר ליוסף שיעקב בקש, שיסלח לאחיו. יוסף מרגיע אותם ואומר, שהם חשבו לרעה, אבל הקב"ה חשב לטובה, כדי להחיות עם רב. הוא מבטיח להם שימשיך לדאוג להם ולטפם.

יוסף משביע את אחיו

יוסף חי מאה ועשר שנים וזוכה לראות נכדים לבניו. הוא אומר לאחיו שהוא עומד למות, ואלוהי-ם פקד יפקוד אותם ויעלה אותם ממצרים אל הארץ. הוא משביע אותם שיעלו את עצמותיו ממצרים ויקברו אותו בארץ ישראל. יוסף מת, חנטו אותו ושמו אותו בארון, את הארון שמו בנילוס.

***

נתינת צדקה לפני הדלקת נרות של פרשת ויחי

מנהג ישראל להקפיד על נתינת צדקה לפני הדלקת נרות וכניסת השבת פרשת ויחי , ניתן לתת תרומה לנזקקים באמצעות האתר.

שבת שלום ומבורך!