אגרא דתעניתא

אגרא דתעניתא - היא התרומה שחז"ל תקנו לתת בימי התענית, תרמו כעת באתר Beit-chabad.org

אגרא דתעניתא

התרומה בביט / אשראי / פייפאל.

פרטים לתרומה בהעברה בנקאית: בנק פועלים סניף 657 חשבון 614939

נא תעדכנו כאן כדי שנפיק קבלה על שמכם.

להוראת קבע בנקאית: פתחו הרשאה לחיוב חשבון עבור קוד מוסד 56211 ולאחר מכן נא עדכנו אותנו כאן

חז"ל תקנו לתת צדקה בתענית אשר מכונת "אגרא דתעניתא" ונתינת הצדקה היא עיקר התענית.

המנהג לתת עלות סעודה בהתאם למספר הנפשות והסעודות בבית.

באתר בית חב"ד Beit-chabad.org ניתן לבצע את התרומה אונליין באמצעות ביט או אשראי

התרומות מוכרות לצרכי מס לפי סעיף 46

סליקת הכספים והפקת קבלות תרומה באמצעות בית חב"ד עמותת ישי"ק תומכי תמימים שבעיר אור יהודה ח.פ 580439081

אגרא דתעניתא

נאמר בגמרא מסכת ברכות דף ו' עמוד ב'  "אגרא דתעניתא צדקתא" משמעות הדבר אגרא = השכר, דתעניתא= של המתענים, צדקתא = היא הצדקה.

כלומר עיקר עניין התענית ושכר המתענים הוא הצדקה שנותנים.

הצומות סביב מעגל השנה

במשך השנה ישנם 4  צומות שתקנו אותם החכמים: צום גדליה, תענית אסתר, שבעה עשר בתמוז, תשעה באב.

זה בנוסף ליום הכיפורים אשר צום כיפור נכתב בתורה במפורש.

רש"י מסביר שהיה נוהג לתת צדקה מיד בצאת הצום עבור פרנסת העניים ומזונותיהם.

ביאור עניין השכר בהקשר של צום דווקא

הסבר א'

יש שהסבירו את דברי הגמרא על פי דברי שמואל במסכת תענית:

"אמר שמואל כל היושב בתענית נקרא חוטא".

המקור של שמואל לקרוא חוטא לאדם שיושב בתענית הוא מדין 'נזיר' (נזיר הוא אדם שקבל על עצמו להימנע בין היתר משתית יין)

בהקשר זה אומרת התורה "וכפר עליו מאשר חטא על הנפש".

שואלת הגמרא: וכי באיזה נפש חטא זה?

עונה הגמרא: שציער עצמו מן היין, והלא דברים קל וחומר, ומה זה (הנזיר) שלא ציער עצמו אלא מן היין נקרא חוטא, המצער עצמו מכל דבר ודבר על אחת כמה וכמה.

מכיוון שיש לתענית היבט שלילי לכן יש עניין לתת צדקה ביום זה ובכך יש שכר של מצוות הצדקה.

הסבר ב'

אחרים הסבירו את מנהג נתינת הצדקה בתענית משום שכל עניין הצומות חכמים תקנו אותם כדי שעם ישראל יתעורר בתשובה.

כלומר על ידי הצום האדם יתעורר לשוב בתשובה ולקיים מעשים טובים.

לכן  נותנים צדקה, כדי שתכף להתעוררות ומיד לאחר מכן יביאו אותה לידי מעשה טוב – "צדקה" אשר מצווה זו שקולה כנגד כל המצוות.

הסבר ג'

פירוש נוסף בשם אחד ממפרשי התלמוד האדם ששרוי בצום חסך את העלות הכספית של מספר ארוחות אשר בזמן זה היה שרוי בצום, לכן יתן לצדקה כדי שלא יהנה מהסכום שנחסך.

כלומר כדי שתיהיה התענית שלימה מן הראוי  לא להנות מהכסף שנחסך.

מה הסכום של תרומת אגרא דתעניתא?

בעבר היה עיירות אשר חברי הקהילה היו קובעים סכום קבוע לכל בני העיר.

כיום יש מהפוסקים שכתבו שכל אדם יתן כפי שלבו חפץ.

ואחרים כתבו להקפיד לתת סכום של עלות סעודה בהתאם למספר הנפשות בבית ומספר הסעודות שנחסכו.

זמן הנתינה

מקובל בעם ישראל ליתן את הסכום של 'אגרא דתעניתא' בתפילת מנחה לפני קריאת התורה.

בהקשר זה נזכיר את דברי התוספות (מסכת מגילה).

נקבע לההלכה לומר הפטרה ביום התענית בקריאת התורה של מנחה ולא בשחרית.

הסיבה לכך משום שבהפטרה אומרים את הפסוק הבא  'שמרו משפט ועשו צדקה'.

את הפסוק מתאים לומר דווקא בתפילת מנחה משום שנתינת "אגרא דתעניתא צדקתא" היא  לקראת ערב.

עוד סיבה במפרשים למה לתת את הצדקה לקראת הערב ולא בשחרית? כי רק כך יכול לבדוק את הסעודות שנחסכו ממנו ולתרום אותם לצדקה.

עניין הצדקה להיות ככופר נפש

ב"פרי מגדים" בספרו משבצות זהב הסביר את מנהג נתינת הצדקה אגרא דתעניתא להיות ככופר נפש וכפרה להרבות בזכויות ביום התענית.

ומביא שמנהג היה בעבר להכריז בקול בבית הכנסת "כופר נפש" ובהקשר הזה כותב שלא להכריז בעת חזרת הש"ץ כדי לא להפריע למתפללים.

אגרא דתעניתא