אגרא דתעניתא

אגרא דתעניתא - קיום המצווה ביום התענית תרומה אונליין
Beit-chabad.org

אגרא דתעניתא

צוֹם עֲשָׂרָה בְּטֵבֵת תשפ"ד 2023

חז"ל אומרים שעיקר התענית – היא הנתינת צדקה 'אגרא דתעניתא'

המנהג לתת לצדקה שווי עלות של 3 סעודות, ולהכפיל במספר הנפשות בבית.

כעת ההזדמנות שלכם לזכות ולקיים את המצווה!

ניתן לתרום דרך האתר: בביט / אשראי / פייפאל

לתרומה בהעברה בנקאית לחצו כאן

קבלה מוכרת לצרכי מס לפי סעיף 46 תשלח למייל בסיום

התרומה באמצעות חב"ד תומכי תמימים – אור מנחם (ע"ר) ח.פ 580439081

חז"ל תקנו לתת צדקה ביום צום התענית דמי שלושת הסעודות שנחסכו בעקבות הצום.

התרומה נקראת בשם "אגרא דתעניתא" מבואר בדברי חז"ל כי נתינת הצדקה היא עיקר התענית.

המנהג לתת עלות סעודה בהתאם למספר הנפשות והסעודות בבית.

 ניתן לבצע את התרומה אונליין בביט או אשראי

הקבלה מוכרת לצרכי מס לפי סעיף 46

אגרא דתעניתא

נאמר בגמרא מסכת ברכות דף ו' עמוד ב'  "אגרא דתעניתא צדקתא" משמעות הדבר אגרא = השכר, דתעניתא= של המתענים, צדקתא = היא הצדקה.

כלומר עיקר עניין התענית ושכר המתענים הוא הצדקה שנותנים.

הצומות סביב מעגל השנה

במשך השנה ישנם 4  צומות שתקנו אותם החכמים: צום גדליה, עשרה בטבת, תענית אסתר, שבעה עשר בתמוז, תשעה באב.

זה בנוסף ליום הכיפורים אשר צום כיפור נכתב בתורה במפורש.

רש"י מסביר שהיה נוהג לתת צדקה מיד בצאת הצום עבור פרנסת העניים ומזונותיהם.

ביאור עניין השכר בהקשר של צום דווקא

הסבר א'

יש שהסבירו את דברי הגמרא על פי דברי שמואל במסכת תענית:

"אמר שמואל כל היושב בתענית נקרא חוטא".

המקור של שמואל לקרוא חוטא לאדם שיושב בתענית הוא מדין 'נזיר' (נזיר הוא אדם שקבל על עצמו להימנע בין היתר משתית יין)

בהקשר זה אומרת התורה "וכפר עליו מאשר חטא על הנפש".

שואלת הגמרא: וכי באיזה נפש חטא זה?

עונה הגמרא: שציער עצמו מן היין, והלא דברים קל וחומר, ומה זה (הנזיר) שלא ציער עצמו אלא מן היין נקרא חוטא, המצער עצמו מכל דבר ודבר על אחת כמה וכמה.

מכיוון שיש לתענית היבט שלילי לכן יש עניין לתת צדקה ביום זה ובכך יש שכר של מצוות הצדקה.

הסבר ב'

אחרים הסבירו את מנהג נתינת הצדקה בתענית משום שכל עניין הצומות חכמים תקנו אותם כדי שעם ישראל יתעורר בתשובה.

כלומר על ידי הצום האדם יתעורר לשוב בתשובה ולקיים מעשים טובים.

לכן  נותנים צדקה, כדי שתכף להתעוררות ומיד לאחר מכן יביאו אותה לידי מעשה טוב – "צדקה" אשר מצווה זו שקולה כנגד כל המצוות.

הסבר ג'

פירוש נוסף בשם אחד ממפרשי התלמוד האדם ששרוי בצום חסך את העלות הכספית של מספר ארוחות אשר בזמן זה היה שרוי בצום, לכן יתן לצדקה כדי שלא יהנה מהסכום שנחסך.

כלומר כדי שתיהיה התענית שלימה מן הראוי  לא להנות מהכסף שנחסך.

מה הסכום של תרומת אגרא דתעניתא?

בעבר היה עיירות אשר חברי הקהילה היו קובעים סכום קבוע לכל בני העיר.

כיום יש מהפוסקים שכתבו שכל אדם יתן כפי שלבו חפץ.

ואחרים כתבו להקפיד לתת סכום של עלות סעודה בהתאם למספר הנפשות בבית ומספר הסעודות שנחסכו.

זמן הנתינה

מקובל בעם ישראל ליתן את הסכום של 'אגרא דתעניתא' בתפילת מנחה לפני קריאת התורה.

בהקשר זה נזכיר את דברי התוספות (מסכת מגילה).

נקבע לההלכה לומר הפטרה ביום התענית בקריאת התורה של מנחה ולא בשחרית.

הסיבה לכך משום שבהפטרה אומרים את הפסוק הבא  'שמרו משפט ועשו צדקה'.

את הפסוק מתאים לומר דווקא בתפילת מנחה משום שנתינת "אגרא דתעניתא צדקתא" היא  לקראת ערב.

עוד סיבה במפרשים למה לתת את הצדקה לקראת הערב ולא בשחרית? כי רק כך יכול לבדוק את הסעודות שנחסכו ממנו ולתרום אותם לצדקה.

עניין הצדקה להיות ככופר נפש

ב"פרי מגדים" בספרו משבצות זהב הסביר את מנהג נתינת הצדקה אגרא דתעניתא להיות ככופר נפש וכפרה להרבות בזכויות ביום התענית.

ומביא שמנהג היה בעבר להכריז בקול בבית הכנסת "כופר נפש" ובהקשר הזה כותב שלא להכריז בעת חזרת הש"ץ כדי לא להפריע למתפללים.

באפשרותכם לבצע באמצעות האתר תרומה לנזקקים, ניתן לתרום בכרטיס אשראי או לתרום באמצעות ביט.

אגרא דתעניתא

תרומה 'אגרא דתעניתא'

התרומה בביט או אשראי, קבלה מוכרת למס לפי סעיף 46

ניתן לפנות אלינו גם באמצעות whatsapp

קמחא דפסחא

תרמו את צרכי החג למשפחות נזקקות חולים וקשישים

[קבלת התרומה מוכרת למס סעיף 46]

צוֹם עֲשָׂרָה בְּטֵבֵת

תרומה אגרא דתעניתא צום עשרה בטבת תשפ"ד 2023

תרומה לזאת חנוכה

'זאת חנוכה' יום קדוש ומסוגל לכל הברכות והישועות! שלחו שמות ובקשות לתפילה ותנו צדקה ביום חיתום הדין!

זכר למחצית השקל

קיימו את מצווות 'זכר למחצית השקל' שהיא סגולה להגנה מכל צרה ופגע רע!

מתנות לאביונים

קיימו כעת את מצוות מתנות לאביונים בו ביום בהידור!

קבלה מוכרת למס סעיף 46