הנחת תפילין

הנחת תפילין

אחת המצוות הקבועות והמיוחדות עליהם אנו מצווים מדי יום (מלבד שבתות ומועדי ישראל) היא מצוות הנחת תפילין.

במספר מקומות בתורה אנו עדים לציווי על ביצוע מעשי של מצווה זו: "וקשרתם לאות על ידך והיו לטוטפות בין עיניך". על אף הפן המעשי שבמצווה זו יש בה פן אמוני מחשבתי.

במקום נוסף התורה מצווה עלינו "והיה לך לאות על ידך ולזיכרון בין עיניך". המצווה נועדה להוות 'עדות' וזיכרון חי לקשר שבינינו לבין הקב"ה. בלשונו המיוחדת של רבי שניאור זלמן מליאדי בסידורו: "שעל ידי התפילין יזכור הבורא וימעיט הנאותיו".

כיצד מֶבַצעים?

הנחת התפילין נקראת כך משום שהיא החלק המעשי של המצווה, בעת שאנו מניחים אותם על היד ועל הראש.

ישנם מספר פרטים בסיסיים שנוגעים לפעולת הביצוע המעשי של המצווה. עם זאת ישנם כמה הבדלים ומנהגים שונים בקהילות ישראל.

לתפילין ישנם שני 'בתים' כלומר שתי קוביות בהם מונחות פרשיות מקלף עליהם כתובים פסוקי התורה העוסקים במצות התפילין ויציאת מצרים.

את ה'בתים' אנו מניחים באמצעות רצועות שמאפשרות את הנחת התפילין וקשירתם על היד ועל הראש.

חיוב המצווה

חיוב התפילין מוטל על כל גבר מגיל שלוש עשרה החייב במצוות. למעשה יש הנוהגים להקדים את מועד הנחת זמן מסוים קודם לכן בכדי להתרגל בקיום המצווה.

מקום הנחת תפילין

בביצוע המצווה אנו מתחילים בהנחה על היד, הסיבה לכך היא משום שהתורה מזכירה קודם את תפילין של יד – "וקשרתם לאות על ידך", ורק לאחר מכן "ולטוטפות בין עיניך".

את התפילין יש להניח על היד החלשה, לדוג' אדם שכותב ביד ימין יניח את התפילין על יד שמאל ואדם הכותב ביד שמאל יניח את התפילין על יד ימין. (אדם ששימושו בשתי ידיו ישאל רב מורה הוראה כיצד עליו לנהוג).

מקום ההנחה ביד הוא על מקום השריר כאשר 'בית' התפילין מכוון כלפי פנים, כך שמקום התפילין על היד עומד בהקבלה למקום הלב. יש לוודא שהתפילין מונחות על החצי התחתון יותר שעל זרוע היד ולא במיקום גבוה מדי. יש להותיר רווח של מספר ס"מ בין התפילין למקום סיום הזרוע.

הברכה

קודם להידוק הקשר וכריכת הרצועות על היד יש לברך "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו וציוונו להניח תפילין".

לאחר מכן יש לכרוך על חלק הזרוע שני סיבובים נוספים של רצועת התפילין שיוצרים את האות שי"ן.

אחר כך יש לכרוך על היד עצמה – (למנהג חב"ד) שבע (לשאר המנהגים) שמונה סיבובים. את יתרת הרצועה מגלגלים על היד עד אחר גמר הנחת תפילין של ראש.

למנהג האשכנזים – או במקרה שאדם דיבר או עשה הפסק כל שהוא בין ברכת הנחת התפילין עד לסיום ביצוע המצווה בהנחת תפילין של ראש – יש לברך ברכה נוספת קודם הנחת תפילין של ראש והיא: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על מצוות תפילין".

לאחר הנחת תפילין של ראש יש לכרוך האצבע האמצעית שלושה כריכות נוספות ואת היתרה לגלגל על היד.

מיקום הנחת תפילין של ראש

יש להקפיד שמיקום 'תפילין של ראש' יהיה בצורה כזו שבה סוף הבית היינו החלק התחתון הקרוב יותר לפני האדם יהיה על מקום תחילת צמיחת השערות.

כמו כן יש להקפיד שהתפילין יהיו מכוונות באמצע הראש – בין העיניים בדיוק ללא נטייה לצדדים.

ניתן לבדוק זאת באמצעות מראה או אדם נוסף שיכוון עבורנו את התפילין למיקום הנחתן המדויק.

זמן הנחת תפילין

את התפילין ניתן להניח החל מזמן המוגדר בהלכה "משיכיר את חבירו בריחוק ד' אמות", שזהו הזמן בו אנשים מתחילים לקום משנת הליל. במקרה של זמן דחוק בו לא יתאפשר לאדם להניח את התפילין מאוחר יותר ניתן להניחם החל מזמן 'עלות השחר'. לבדיקת זמנים אלו ניתן להתעדכן באתרי האינטרנט המיועדים לכך.

עד מתי ניתן להניח 

ראוי לאדם לקיים את מצוות התפילין בבוקר קודם התחלת שאר עיסוקי היום בשילוב עם תפילת שחרית. במקרה של דוחק או תקרית שמנעה את קיום המצווה בבוקר ניתן לקיימה במשך כל היום עד זמן שקיעת החמה.

תפילת שחרית בתפילין

הסדר הרצוי הוא שיש להתפלל את תפילת שחרית לאחר שקיימנו את הההנחה כך שהתפילין מונחות על האדם כל משך תפילת שחרית.

מתי לא מניחים תפילין?

ישנם ימים וזמנים מיוחדים בהם איננו חייבים במצוות התפילין, שהם; 'שבת', 'מועדי ישראל' ו'חול המועד'. הסיבה לכך היא מפני שימים אלו נקראים בתורה בשם 'אות' כלומר עדות לקשר בינינו לבין הקב"ה. בימים כאלו איננו חייבים במצות התפילין שגם היא מכונה 'אות' כיוון שישנה עדות לקשר בינינו לבין הקב"ה באותם ימים.

הנחת תפילין לאַבֵל

פרט נוסף. במקרה בו חלילה נפטר לאדם אחר מקרובי משפחתו עליהם חייב הוא לנהוג באבלות, הדין הוא שפטור הוא ממצוות תפילין עד לאחר הלוויה כיוון שטרוד הוא בטיפול צרכי המת. 

במקרה שכזה יש להקפיד לקיים את מצוות התפילין לאחר הלוויה. כמובן שבשאר ימי ה'שבעה' יש להניח תפילין כרגיל.

תשעה באב

מסיבה זו גם בתשעה באב – יום חורבן בית המקדש אנו אבלים על חורבן הבית ולכן אנו מניחים תפילין רק במנחה אך לא בשחרית מפני דין האבלות על חורבן הבית.

במקרה של אי וודאות באחד מהפרטים רצוי להתייעץ עם רב מורה הוראה או לפנות לבית חב"ד הקרוב אליכם.

חשיבות המצווה

בתלמוד ובעוד מקומות מובאים מספר מאמרים העוסקים בחשיבות מצוות התפילין. מסיבה זו יש לדאוג שכל יהודי יקיים מצווה חשובה זו.

בשנת 1967 – ה'תשכ"ז, מספר ימים קודם מלחמת 'ששת הימים' יצא הרבי מלובביץ' בהוראה ועידוד לכל יהודי לצאת ולקיים את מצוות התפילין עם יהודים נוספים שלא קיימו מצווה זו במשך היום. ניתן לקיים מצווה זו בעמדות להנחת תפילין, בבתי כנסת ומוקדי חב"ד במיקום הקרוב אליכם.

קראו גם על מצוות צדקה ביהדות.

***

היו שותפים בזכויות לימוד התורה בישיבה – הסכם יששכר וזבולון, תרמו לישיבה הקדושה ובע"ה תזכו לשפע ברכה והצלחה.