לימוד תורה

לימוד תורה

התורה ולימודה היו ועודם שדרת מהלך החיים היהודי.

כאשר המשנה מתארת את הדברים ש"אדם אוכל פירותיהם בעולם הזה והקרן קיימת לעולם הבא" היא מדגישה שמצות "תלמוד תורה כנגד כולם" ממוקמת בראש המדרג.

חיבור בין הלומד לנלמד

למצות לימוד התורה ישנה מעלה מיוחדת. בעוד שרוב המצוות המעשיות נעשות בחלק המעשי. כלומר שהחלק הנפשי המלובש בהם הוא מועט לגבי כוחות נפשיים פנימיים יותר שאינם מעורבים בביצוע המצווה.

כאשר אדם לומד תורה הוא משתמש בכוחות נפשיים פנימיים יותר; הבנה שכלית ודיבור – כאשר הוא משמיע לאוזניו את קול לימודו. למעשה אין עוד מצווה שאופן הביצוע שלו נוגע ומפעיל את כוחות הנפש הפנימיים.

דבר נוסף. בשונה משאר המצוות, כאשר אדם לומד תורה הוא מפעיל תהליכי חשיבה ואת כוח השכל שבו באמצעות הבנת הדברים.

בכך מתחברים ומתאחדים כוחות האדם עם הדבר הנלמד.

כלומר כשאדם לומד דברי תורה כוח ההבנה שלו מתאחד עם הדבר הנלמד בעצם העובדה שהוא מבינו.

חיוב המצווה

בפרשת עקב – "והיה אם שמוע", מצווה התורה: "וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ".

התורה מצווה עלינו ללמד את התורה לבנינו וכן ללומדה באופן פרטי.

חכמים בתלמוד למדו את המילים "וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם" כאילו כתוב ולמדתם אַתֶם. כל אחד מחויב ללמוד באופן אישי.

בספר יהושע טרם הכניסה לארץ מצווה ה' את יהושע – ממשיכו של משה רבנו: "לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה לְמַעַן תִּשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת כְּכָל הַכָּתוּב בּוֹ כִּי אָז תַּצְלִיחַ אֶת דְּרָכֶךָ וְאָז תַּשְׂכִּיל".

הציווי המופיע בפסוק זה מורה על קשר בסיסי של האדם עם התורה. 

יש הלומדים את המשך הפסוק כברכה הבאה בעקבות לימוד התורה ודבקות בה.

מפסוקים אלו ועוד למדו חכמים כי מצות לימוד תורה נחלקת לשלושה חלקים. לימוד עצמי. לימוד לשם חינוך הבנים. לימוד ציבורי – ללמד לאחרים. שכולם נכללים בקיום מצווה זו.

הרמב"ם כתב ב'ספר המדע' – 'הלכות תלמוד תורה' את הגדרת מצווה זו: "כל איש מישראל חייב בתלמוד תורה בין עני בין עשיר בין שלם בגופו בין בעל יסורין בין בחור בין שהיה זקן גדול שתשש כחו אפילו היה עני המתפרנס מן הצדקה ומחזר על הפתחים ואפילו בעל אשה ובנים חייב לקבוע לו זמן לתלמוד תורה ביום ובלילה שנאמר והגית בו יומם ולילה".

כמות הלימוד

ישנו חיוב לכל יהודי לקיים את מצות תלמוד תורה. חלק מרכזי במצווה זו נקרא בשם ידיעת התורה. כך שאדם מחויב ללמוד בחייו על חלקים מרכזיים מתוך התורה. שהם ספרי היסוד של היהדות; תורה נביאים כתובים. משנה ותלמוד בבלי וירושלמי. שולחן ערוך. זוהר.

כל אדם מחויב במצווה זו כפי כמות הזמן. במידה ואדם טרוד במאוד בפרנסתו ואין בידו יכולת לקיים את המצווה כראוי הוא יכול לצאת ידי חיוב המצווה באמירת קריאת שמע של שחרית וערבית. כמובן שלמצווה זו אין שיעור והגבלה אלא היא תמידית בכל רגע "והגית בו יומם ולילה".

את מצות לימוד התורה ניתן לקיים הן באמצעות לימוד עצמאי אישי או באמצעות למידה מרב המלמד תורה לאחרים (באמצעות שיעור וכיוצא בזה).

אהבת התורה

רבי חיים בן עטר – "אור החיים" הקדוש כותב בפירושו לתורה (ספר דברים, פרק כ"ו פסוק י"א): "ואין טוב אלא תורה" שאם היו בני אדם מרגישין במתיקות ועריבות טוב התורה, היו משתגעים ומתלהטים אחריה, ולא יחשב בעיניהם מלוא עולם כסף וזהב למאומה, כי התורה כוללת כל הטובות שבעולם".