זאת חנוכה

היום השמיני של חנוכה

היום השמיני והאחרון של חג חנוכה נקרא "זאת חנוכה", מקור השם הוא פסוק מקריאת התורה שקוראים ביום זה.

בכל יום מימי החנוכה קוראים בתורה מפרשת נשא את פרשת הנשיאים, בה מדובר על הקורבנות, שהביאו נשיאי השבטים לחנוכת המזבח.

ביום השמיני של חנוכה קוראים גם את הפסוק "זאת חנוכת המזבח" וגו' ומכאן מקור השם.

זאת חנוכת המזבח

בחנוכת המזבח במשכן נאמר: "זאת חנוכת המזבח ביום הימשח אותו".  פסוק זה נאמר על היום הראשון שבו הביאו הנשיאים את קורבנותיהם, למרות שעדיין לא כולם הקריבו, רק הנשיא הראשון הקריב ביום זה.

גם על היום האחרון נאמר: "זאת חנוכת המזבח אחרי הימשח אותו". היום הראשון והאחרון כוללים את כל שנים עשר הימים של חנוכת המזבח.  

זהו חנוכה

בחנוכה רק היום השמיני נקרא "זאת חנוכה", משמעות השם היא, שדוקא היום השמיני הוא חנוכה, ולא הימים הקודמים.

וזאת משום שביום השמיני יש בפועל את כל שמונת הנרות של חנוכה, ולכן הוא נקרא זאת חנוכה.

ביום הראשון יש את כל הימים ב"כח" – הכוונה שבזמן של נס פח השמן ביום הראשון היה לכד הקטן פוטנציאל דליקה באופן ניסי לשמונה ימים, אבל רק ביום השמיני שהשמן דלק במשך שמונה ימים מומש הפוטנציאל וראו כולם את הנס.

זה הסיבה שלשיטת בית הלל במשנה וכן נפסק להלכה: אנו מדליקים ביום הראשון נר אחד וביום השני שני נרות וכו' משום שבחנוכה קובע ה"בפועל' 

בניגוד לבית שמאי הסוברים שביום הראשון מדליקים 8 נרות וביום השני שבעה וכן הלאה כי הם מחשבים את הפוטנציאל וכל יום הכוח של השמן ירד.

העובדה שהלכה כבית הלל שהולכים אחד ה"בפועל" ולא אחר ה"בכוח"  מתבטאת בראשי תיבות של חנוכ"ה: "ח' נרות והלכה כבית הלל".

האור של "זאת חנוכה"

ב"זאת חנוכה" יש הרבה אור, כל הנרות דולקים. בכוח האור ניתן להפוך את החושך הגדול והעמוק ביותר של הגלות.

ההוראה לגבינו: הדרך להפוך את החושך היא על ידי שמרבים ב"נר מצוה ותורה אור" בפועל. להאיר במקום החושך, ברשות הרבים. וזה מביא לגילוי האור של הגאולה.

שמיני עצרת ושמיני של חנוכה

היום השמיני של חנוכה מכוון כנגד חג שמיני עצרת, שהוא היום השמיני של סוכות, שנקרא בארץ ישראל גם שמחת תורה. שמיני עצרת הוא הסיום והחותם של כל מועדי תשרי. יש בו את כל העניינים של חודש תשרי: ראש השנה, יום הכיפורים וסוכות. כך גם היום השמיני של חנוכה. הוא כולל בתוכו את  ההודאה והשמחה של כל הימים של חג החנוכה. 

המספר שמונה רומז לגאולה

המספר שמונה מרמז לזמן שלעתיד לבוא, הזמן של ימות המשיח והגאולה האמיתית והשלמה. חז"ל אומרים, שהכינור שהיו הלויים מנגנים בו בבית המקדש, היה בעל שבעה נימים, ואילו בכינור של ימות המשיח יהיו שמונה נימים. המספר שמונה שקשור לימי החנוכה קשור לזמן שלעתיד לבוא. ולכן נאמר על נרות חנוכה, שהם לא יתבטלו לעולם, בניגוד למועדים אחרים, שיתבטלו בימות המשיח.

יום מסוגל

בחנוכה מאירים י"ג מידות הרחמים.  בכל יום מאירה מידה אחת, ובה כלולות כל המידות. מהמזל שמאיר ביום השמיני נעשה ענין ההולדה. ולכן ביום השמיני של חנוכה יש סגולה לפקידת עקרות ולהולדת ילדים.

רבי ישראל מרוז'ין אמר, שבזאת חנוכה יכול אפילו יהודי פשוט לפעול ולקבל כאשר הוא מבקש מול הנרות. ומה שהוא יכול לפעול,  צדיקים גדולים בזמן הקדוש של תפילת נעילה ביום הכיפורים אינם יכולים.

טוב להרבות ביום זאת חנוכה בנתינת צדקה, ניתן לתת תרומה חד פעמית או תרומה בהוראת קבע – מעשר כספים.

מאסף לכל המחנות

היום האחרון של חנוכה הוא בדוגמת מאסף כל המחנות. במסעות בני ישראל במדבר שבט דן היה המאסף, והוא היה מביא לשאר השבטים את מה שאיבדו או שכחו בדרך. כך היום השמיני – הוא מחזיר את כל ההזדמנויות שהפסדנו בימים הקודמים ומאפשר להשלים את כל העניינים שלא נעשו קודם. 

תשובה בחנוכה

עשרת ימי תשובה הם הזמן המסוגל ביותר לתשובה. מי שלא ניצל את הזמן, ולא חזר בתשובה עדיין יש לו הזדמנות. ימי החנוכה הם כמו עשרת ימי תשובה, והתשובה מתקבלת עד זאת חנוכה. והרמז לכך: "בזאת יכופר עוון יעקב", (ישעיה). בזאת – זאת חנוכה.

מנהגים שונים לזאת חנוכה

בזאת חנוכה, כאשר מסיימים את מצוות חנוכה, יש נוהגים להרבות סעודה  להודות ולהלל לה'. בדומה לסעודה שעושים לסיום לימוד בתורה, כמו סיום מסכת וכו'.

יש נוהגים לשרוף את השמן והפתילות, שנשארו, ביום זה.