חודש סיוון

חודש סיון

חודש סיון הוא החודש השלישי מחודש ניסן (כך הוא מתואר בפסוקים בהקשר למתן תורה) והחודש התשיעי מחודש תשרי.

חודש זה מכיל בתוכו את המאורע המכונן של מתן תורה. מלבד זאת בחודש זה אירעו מאורעות שונים בהיסטוריה היהודית והחסידית.

המקור בו מוזכר חודש סיון בשם זה הוא במגילת אסתר (פרק ח' פסוק ט'): "ויקראו ספרי המלך בעת ההיא בחדש השלישי הוא חדש סיון".

בראש חודש סיון – א' בסיון הגיעו בני ישראל למדבר סיני. מאז הגעתם החלה הכנתם לקראת קבלת התורה.

שלושת ימי ההגבלה

מתאריך ג' בסיון במשך שלושה ימים (ג', ד', ה') ציווה משה רבינו את עם ישראל להתכונן לקראת קבלת התורה. ימים אלו נקראים בשם "שלושת ימי ההגבלה" על שם ההכנה הכללית שניתנה לעם ישראל לימים אלו.

לגבי שלושת ימי ההגבלה ישנה מחלוקת בין החכמים האם היו אלו שלושה ימים מלאים או רק יומיים כאשר בתחילת היום השלישי ניתנה התורה.

חג השבועות

בתאריך ו' בסיון ניתנה התורה לעם ישראל. מאורע זה הוא שמכונן את היותם של עם ישראל לאומה המקיימת את ציווי ה'.

בנוסף, בזמן שבית המקדש היה קיים, היה מוקרב קרבן הביכורים – "שתי הלחם" מהחיטה החדשה של שנה זו שבתקופה זו הבשילה והינה ראויה לאכילה.

לחג זה ישנם מנהגים שונים בקהילות ישראל. אחדים מתוכם נוגעים בתחום לימוד התורה, (אמירת תיקון ליל שבועות, קריאת מגילת רות). כמו כן ישנם מנהגים שונים באכילת מאכלי חלב.

מצווה מיוחדת להרבות בנתינת צדקה ערב חג השבועות כפי שנאמר בתורה "ועשית חג שבועות להשם אלהיך, מסת נדבת ידך אשר תתן – כאשר יברכך ה' אלהיך…" (חומש דברים פרק ט"ז פסוק י')

ניתן לתרום באמצעות האתר בכרטיס אשראי או תרומה בביט.

קראו בהרחבה מדריך לחג השבועות

שמיעת עשרת הדיברות

קריאת התורה של חג השבועות היא תיאור מעמד מתן תורה ועשרת הדיברות שבפרשת יתרו. הרבי מלובביץ' עורר על כך שיש להשתדל באופן מיוחד כי כל אחד יבוא לבית הכנסת לשמוע את קריאת עשרת הדיברות, אפילו תינוקות שבעריסה.

שעת הכושר עבור התחזקות בלימוד התורה

חג השבועות הוא שעת כושר עבור קבלת החלטות טובות בענין הוספה בלימוד התורה.

השמחה שבחג זה נובעת משייכות היהודי לתורה. לשמחה זו ישנו כוח מיוחד שביכולתו לפרוץ מחסומים ומגבלות אישיות המונעות ממנו להתחבר ללימוד התורה בקביעות.

הסתלקות דוד המלך והבעל שם טוב

בחג השבועות מציינים את תאריך ההסתלקות של שני אישים גדולים. דוד המלך – נעים זמירות ישראל, ורבי ישראל בעל שם טוב.

ימי התשלומין

בזמן בית המקדש היו שישה ימים נוספים לאחר חג השבועות עד תאריך י"ב סיון שבו מי שלא הספיק להקריב את קורבנותיו בחג יכול להשלימם בימים אלו. כיום נהוג שלא לומר תחנון החל מראש חודש סיון ועד סיום ימים אלו.

תענית כ' בסיון

דבר שונה בחודש סיון משאר החודשים הוא שבכל חודשי השנה בשבת בה מברכים את ברכת החודש (שבת מברכים) נהוג לא לומר את תפילת "אב הרחמים" שקודם תפילת מוסף.

אמנם בשבת שבה מברכים את חודש סיון באופן יוצא מן הכלל אומרים תפילת "אב הרחמים".

סיבת אמירת תפילת "אב הרחמים" נובעת לציון זכר פרעות ואירועי הרג שונים ביהודים במשך הדורות שחלק ניכר מהם אירע גם בחודש סיון.

למעשה אף נקבעה תענית מיוחדת לזכרון פרעות אלו בתאריך כ' בסיון. בחלק מקהילות ישראל נהוג לומר ביום זה סדר 'סליחות'.

סיבת אי שכיחות תענית זו כיום נובעת מפני ריבוי הצרות והמכאובים שעברו על בני ישראל מאז אותם פרעות שגרמו לעמעום זכרון פרעות אלו.

הרוגי מלכות

על פי המסורת בתאריך כ"ה סיון נהרגו חלק מעשרת הרוגי מלכות. שמות החכמים הם: רבן שמעון בן גמליאל. רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול. רבי חנינא סגן הכוהנים.

בתאריך כ"ז סיון שרפו את רבי חנינא בן תרדיון יחד עם ספר תורה.

שותפות בלימוד התורה הקדושה

נזכיר כי בימים הסמוכים לחג השבועות בו קיבלנו את התורה זהו הזמן המתאים לערוך שותפות אמת בזכויות לימוד התורה הקדושה על ידי תרומה לישיבה קראו בהרחבה על הסכם יששכר וזבולון.