חודש אדר

חודש אדר

חודש אדר משמש חודש משמעותי משום שכאשר התורה מציינת את "החודש הראשון" הכוונה היא לחודש ניסן. חודש אדר מהווה את חודש הסיום – שנים עשר, שבמהלכו מתחילות ההכנות לקראת חג הפסח. מלבד זאת מתייחד הוא בימי הפורים שחלים בתוכו.

מחצית השקל

בתאריך א' בחודש אדר הודיעו על זמן התחלת ההעברה של 'מחצית השקל' לבית המקדש.

מחצית השקל שימשה עבור צרכים שונים של בית המקדש (בעיקר סוגי קורבנות שונים).

מסיבה זו בשבת שקודם ראש חודש אדר מוציאים שני ספרי תורה, בספר תורה הראשון קוראים את פרשת השבוע הקבועה ובספר השני קוראים את הציווי על מחצית השקל שבפרשת כי תישא. שבת זו מכונה גם פרשת שקלים על שם קריאת התורה שמתווספת בשבת זו.

בנוסף, המשנה במסכת שקלים מתארת כי מתאריך ט"ו באדר – שלושים יום קודם חג הפסח (ט"ו בניסן), היו מעמידים אנשים שייגבו את מחצית השקל בכל קהילות ישראל.

בימינו מקיים מצווה זו בתרומה לצדקה. נהוג לתת את מחצית השקל לפני קריאת המגילה במוצאי תענית אסתר. לגבי שווי 'מחצית השקל' הדבר תלוי בדעות השונות. ראוי להדר ולהוסיף במצווה זו.

כמו כן יש להקפיד לומר "זכר למחצית השקל" ולא "מחצית השקל" שמשמעותו הקדשת הכסף עבור בית המקדש.

ניתן לקיים את המצווה על ידי תרומה לבית חב"ד אונליין.

ז' אדר – לידת ופטירת משה רבינו

בתאריך ז' אדר הוא יום פטירת ולידת משה. הגמרא מתארת (מסכת מגילה, יג, ב) כי כאשר המן ערך גורל באיזה חודש יתאים למועד השמדת היהודים יצא בהגרלה חודש אדר. מסיבה זו שמח המן שמחה גדולה כיוון שידע שבחודש זה נפטר משה מושיען של ישראל ובכך ראה סמל לנפילת ישראל. אך המן לא ידע כי בחודש זה גם נולד משה. על עניין זה מפרש רש"י את הסיבה: "גדול יום הלידה שיכפר על יום המיתה".

הדבר הנלמד מכך הוא שנשמתו של משה הינה נצחית ומיוחדת וביכולתה להביא ישועה לעם ישראל גם לאחר הסתלקות גופו מהעולם הגשמי.

ט' אדר

בתאריך זה הגיע הרבי הריי"צ – רבי יוסף יצחק שניאורסון לארצות הברית יחד עם זוגתו ואמו לאחר שנמלטו מאימי המלחמה שבאירופה. מיד עם הגעתו הכריז הרבי הריי"צ על ארצות הברית כי אינה שונה מהותית מאירופה ומכל קיבוץ יהודי אחר ויש לקיים בתוכה חיים יהודים תוססים במלוא העוז. תיכף להגעתו ייסד הרבי הריי"צ ישיבת "תומכי תמימים" ומוסדות נוספים העוסקים בחיזוק והגדלת לימוד התורה וקיום המצוות.

תענית אסתר

בתאריך י"ג אדר מתקיימת תענית אסתר. הסיבה לתענית זו היא מכיוון שבתאריך י"ג אדר ייעד המן יום זה להשמיד ולהרוג את כל היהודים. אמנם כשהופרה עצתו ניתנה ליהודים רשות להינקם מאויביהם. רבינו תם כותב כי ביום זה התענו היהודים כשם שהתענו במלחמת עמלק. הרמב"ם כותב כי התענית ביום זה היא לזכר התענית המוזכרת במגילת אסתר בה מבקשת אסתר ממרדכי "וצומו עלי ואל תאכלו ואל תשתו שלושת ימים".

במידה וי"ג חל בשבת – כך שפורים חל במוצאי שבת מקדימים את התענית ליום חמישי שקודם פורים.

פורים

בתאריך י"ד באדר חל חג הפורים. תחילת החג מתחילה בלילה שלפניו – מוצאי י"ג אור לי"ד, בקריאת מגילת אסתר. ביום הפורים עצמו ישנן ארבעה מצוות של חובת היום – מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, משתה ושמחה. פורים חל בתאריך י"ד רק בערים הפרוזות – כלומר ערים שאינן מוקפות חומה מימות יהושע בן נון.

אמנם בירושלים שהינה מוקפת חומה מימות יהושע בן נון פורים נחוג בתאריך ט"ו באדר. כך שבמוצאי י"ד מתחילה קריאת המגילה ולמחרת מתקיימת הקריאה פעם נוספת בתוספת שאר מצוות היום.

ישנן ערים הנתונות בספק האם מוקפות חומה מימות יהושע בן נון ולכך ישנם הנוהגים לקרוא בהם את המגילה מספק גם בתאריך ט"ו.