הושענא רבה 2024

הושענא רבה 2024 - זוכים ל'פתקא טבא

צילום: משה קווארט

תרומה למרכז החסד

התרומה בביט / אשראי / פייפאל

לתרומה בהעברה בנקאית לחצו כאן

שמות התורמים והבקשות לתפילה יועברו לברכה אצל ציון הרבי מליובאוויטש

הקבלה מוכרת למס לפי סעיף 46

התרומה באמצעות חב"ד תומכי תמימים – אור מנחם ע"ר ח.פ 580439081

ביום השביעי של סוכות יום הושענא-רבה בורא עולם, מעביר את גזר הדין שנחתם ביום הכיפורים לביצוע.

בזוהר הקדוש מובא משל כמו מלך ששולח בידי השליחים פתקים עם גזר הדין וכל עוד הפתק לא נמסר עדין אפשר לתקן!

נהגו רבים לברך אדם את חבירו "פתקא טבא" כלומר שהפתקים שנמסרים מאת הקב"ה ביום זה יהיו טובים וכשרים – לטובה ולברכה.

כעת ההזדמנות אחרונה לזכות לחתימה טובה!

שלחו שמות ובקשות לברכה פדיון נפש לרבי מליובאוויטש וקיימו מצוות צדקה תרומה אונליין באתר Beit-chabad.org

תוכן עניינים

מהו יום הושענא רבה?

מובא בספר הזוהר הקדוש, למרות שביום הכיפורים הקב"ה חותם את גזר הדין של כל אחד ואחת, אעפ"כ העברת הדין לביצוע בפועל ממש מתעכב עד ליום השביעי של חג הסוכות יום  הושענא רבה.

כתוב בספר הזוהר, משל מבית דין שקיבל החלטה על פסק דין ועדין לא חתם את הפסק בשטר והעבירו לממונים.

כל זמן שלא הועבר ההוצאה לפועל של הפסק, עדין ניתן לשנות ולהפוך את גזר הדין לטובה ולברכה.

והנמשל: כביכול ביום הושענא רבה הקב"ה כותב בפתקאות את גזר הדין ומעביר אותם לידי השליחים היוצאים מבין דין של מעלה, שיעבירו את הפתקאות לידי הממונים על הוצאת הדין לפועל.

(כמובן זהו רמז ומשל מעולם המושגים הגשמי לתוכן הרוחני של יום הושענא רבה, וודאי הקב"ה אין לו דמות הגוף וכו')

עוד מצינו שביום זה פועלים את המתקת הדינים כפי שיבואר לקמן.

פתקא טבא

לאור האמור לעיל נהגו רבים לברך ביום זה אחד את השני "פתקא טבא" כלומר שהפתקים שנמסרים מאת הקב"ה ביום זה יהיו טובים וכשרים לטובה ולברכה.

פירוש השם הושענא רבה

מובא במסכת ראש השנה שבחג הסוכות נידונים על המים והחתימה הסופית היא ביום השביעי של חג הסוכות, היום האחרון של החג.

המים הינם הכרחיים לבני האדם ולכן ביום זה מרבים בתחינות ובקשות מהקב"ה שיתן לנו ישועה וזהו הפירוש הושענא רבה, מלשון הושע – נא תושיע אותנו בבקשה.

המנהג בזמן שבית המקדש היה קיים

מובא שבכל יום מימי חג הסוכות היו מעמידים  ערבה בצמוד למזבח, הכהנים היו נוהגים להסתובב סביב למזבח ולהתפלל 'אנא ה' הושיעה נא' או לשיטה אחרת 'אני והוא הושיעה נא'.

ביום השביעי של חג הסוכות – "הושענא רבה" הכהנים היו עורכים שבעה הקפות מסביב למזבח, בניגוד לשאר הימים שהיו מקיפים פעם אחת בלבד.

הקפת המזבח שבעה פעמים מרמזת ומבטאת את ההודאה על נס כיבוש העיר ירחו בזמן כניסת עם ישראל לארץ.

מסופר שהקיפו את חומת ירחו במשך שישה ימים פעם אחת, וביום השביעי שבעה פעמים.

לאחר מכן עם ישראל כבש את העיר כמובא בהרחבה בספר יהושוע.

גם כיום המנהג להקיף שבעה פעמים ממשיך בבתי הכנסת סביב הבימה ביום הושענא רבה.

מנהגי היום הקדוש 'הושענא רבה'

  • אומרים את ספר דברים בליל הושענא רבה עד חצות.
  • אמירת תהילים החל מחצות יחד עם יהי רצון המיוחד לאחר השלמת כל ספר מספר התהילים.
  • מנהג שהגבאי מחלק בלילה תפוח בדבש  לכל המתפללים.
  • מוסיפים בנתינת צדקה יותר מהשיעור הרגיל (ניתן לתרום באתר תרומה לישיבה או תרומה לנזקקים)
  • לקיחת 5 ערבות אגודים יחדיו וחביטתם בקרקע.
  • מסירים את שני הכריכות העליונות של הלולב.
  • מרבים באכילה וסעודת יום טוב כמו בכל חג, את החלה טובלים בדבש.
  • מנהג חב"ד לאכול קרפלאך (מין מאכל של בצק ממולא בשר)
הושענא רבה

תרומה להושענא רבה

תרומה בביט / אשראי / פייפאל

Beit-chabad.org

קבלה מוכרת למס (סעיף 46)

ניתן לפנות אלינו גם באמצעות whatsapp