הושענא רבה

הושענא רבה - הלכות ומנהגי היום.
באתר Beit-Chabad.org

צילום: משה קווארט

התרומה באמצעות ביט / אשראי / פייפאל.

ניתן לתרום גם בהעברה בנקאית בנק הפועלים סניף 657 חשבון 614939

לאחר ההעברה נא תעדכנו כאן כדי שנפיק קבלה על שמכם.

ברוכים הבאים לאתר בית חב"ד כאן תלמדו את הלכות ומנהגי הושענא רבה באפשרותכם לתרום לצדקה תרומה לבית חב"ד באתר אונליין

בזכות התרומה תזכו בע"ה לשפע ברכה והצלחה בגשמיות וברוחניות

שמות התורמים יוזכרו לברכה בציון הקדוש של הרבי מליובאוויטש

התרומות לבית חב"ד באמצעות אתר Beit-Chabad.org מוכרות לצרכי מס לפי סעיף 46

סליקת הכספים והפקת קבלות תרומה באמצעות בית חב"ד עמותת ישי"ק תומכי תמימים שבעיר אור יהודה ח.פ 580439081

תוכן עניינים

מהו יום הושענא רבה?

מובא בספר הזוהר הקדוש, אשר למרות שביום הכיפורים הקב"ה חותם את גזר הדין של כל אחד ואחת, אעפ"כ העברת הדין לביצוע בפועל ממש מתעכב עד ליום השביעי של חג הסוכות יום  הושענא רבה.

ומובא בספר הזוהר, משל מבית דין שקיבל החלטה על פסק דין ועדין לא חתם את הפסק בשטר והעבירו לממונים.

כל זמן שפסק הדין לא הועבר לממונים להוצאה לפועל של הפסק, עדין ניתן לשנות ולהפוך את גזר הדין לטובה ולברכה.

והנמשל: כביכול ביום הושענא רבה הקב"ה כותב בפתקאות את גזר הדין ומעביר אותם לידי השליחים היוצאים מבין דין של מעלה, שיעבירו את הפתקאות לידי הממונים על הוצאת הדין לפועל.

(כמובן זהו רמז ומשל מעולם המושגים הגשמי לתוכן הרוחני של יום הושענא רבה, וודאי הקב"ה אין לו דמות הגוף וכו')

עוד מצינו שביום זה פועלים את המתקת הדינים כפי שיבואר לקמן.

פתקא טבא

לאור האמור לעיל נהגו רבים לברך ביום זה אחד את השני "פתקא טבא" כלומר שהפתקים שנמסרים מאת הקב"ה ביום זה יהיו טובים וכשרים לטובה ולברכה.

נציין שדווקא בחב"ד למרות המובא בספר הזוהר הנ"ל וההשתדלות בכל מנהגי היום הקדוש וכפי שעוד נבאר לקמן לא נהגו לומר את האיחול "פתקא טבא".

פירוש השם הושענא רבא

מובא במסכת ראש השנה שבחג הסוכות נידונים על המים והחתימה הסופית היא ביום השביעי של חג הסוכות, היום האחרון של החג.

המים הינם הכרחיים לבני האדם ולכן ביום זה מרבים בתחינות ובקשות מהקב"ה שיתן לנו ישועה וזהו הפירוש הושענא רבא, מלשון הושע – נא תושיע אותנו בבקשה.

המנהג בזמן שבית המקדש היה קיים

מובא שבכל יום מימי חג הסוכות היו מעמידים  ערבה בצמוד למזבח, הכהנים היו נוהגים להסתובב סביב למזבח ולהתפלל 'אנא ה' הושיעה נא' או לשיטה אחרת 'אני והוא הושיעה נא'.

ביום השביעי של חג הסוכות – "הושענא רבה" הכהנים היו עורכים שבעה הקפות מסביב למזבח, בניגוד לשאר הימים שהיו מקיפים פעם אחת בלבד.

הקפת המזבח שבעה פעמים מרמזת ומבטאת את ההודאה על נס כיבוש העיר ירחו בזמן כניסת עם ישראל לארץ.

מסופר שהקיפו את חומת ירחו במשך שישה ימים פעם אחת, וביום השביעי שבעה פעמים.

לאחר מכן עם ישראל כבש את העיר כמובא בהרחבה בספר יהושוע.

גם כיום המנהג להקיף שבעה פעמים ממשיך בבתי הכנסת סביב הבימה ביום הושענא רבא.

מנהגי היום הקדוש 'הושענא רבא'

  • אומרים את ספר דברים בליל הושענא רבא עד חצות.
  • אמירת תהילים החל מחצות יחד עם יהי רצון המיוחד לאחר השלמת כל ספר מספר התהילים.
  • מנהג שהגבאי מחלק בלילה תפוח בדבש  לכל המתפללים.
  • מוסיפים בנתינת צדקה יותר מהשיעור הרגיל.
  • לקיחת 5 ערבות אגודים יחדיו וחביטתם בקרקע.
  • מסירים את שני הכריכות העליונות של הלולב.
  • מרבים באכילה וסעודת יום טוב כמו בכל חג, את החלה טובלים בדבש.
  • מנהג חב"ד לאכול קרפלאך (מין מאכל של בצק ממולא בשר)
הושענא רבה