פרשת בראשית

פרשת בראשית – תחילת התורה

הפתיחה של התורה היא במילות הפסוק 'בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ'.

התורה הינה אמצעי מכונן במערכת היחסים בין אדם לאלוקים.

עובדה היא כי כאשר התורה מתארת את הפתיחה את 'נקודת הבראשית' היא אינה עוסקת בבירור מציאות הבורא אלא מציגה זאת כנתון עובדתי פשוט.

ניתן לנסח זאת כי הפתיחה של התורה עוסקת בקיום הבורא ברמה הבסיסית והפשוטה.

התורה מתארת כי העולם כולו היה נתון במצב של חוסר סדר והגדרות מוחלט – 'תוהו ובוהו'.

פרשני המקרא למדו את תהליך הבריאה המתואר בפרשה כי העולם כבר הכיל בתוכו את כל מרכיבי הבריאה אך כל אלו היו נתונים ללא סדר והיגיון פנימי.

הנחה זו מסתכלת על הבריאה כהענקה של סדר, הגדרה ותפקיד לכל נברא.

נקודת ההתחלה של הבריאה מתוארת באמירה 'ויהי אור'. על אור זה מובאת האמירה בתלמוד (מסכת חגיגה, יב, א) כי "אור שברא הקב"ה ביום ראשון אדם צופה ומביט בו מסוף העולם ועד סופו".

לאחר יצירת ה'אור' – "וירא אלוקים את האור כי טוב", נוצרה הבדלה המגדירה את האור כדבר תחום ומוגדר.

תיאור הבריאה בפרשת בראשית

תיאור הבריאה המופיע בפרשה מתחלק לימים שונים כאשר בכל יום נוצר סדר חדש בקיום יצירי עולם. תהליך הבריאה מתפרש על פני שישה ימים עד לתיאור בריאת האדם ביום השישי.

לאחר סיום בריאת העולם – מהאור ועד האדם – על שלל צורות החיים שלהם, הסתיים תהליך יצירת ברואים חדשים וכעת כל אלו מתקיימים באמצעות הטבעה מיוחדת של צורת קיום והתנהלות של חייהם.

יום השבת – היום השביעי מתואר כיום של ברכה ושלמות אלוקית. יום זה מקודש עקב שלמות יצירתו של אלוקים את העולם.

'תולדות השמים והארץ'

החלק הבא של הפרשה נחשב לחלק נסתר הדורש לימוד והבנה מרובים. כעת יופיע תיאור בריאה נוסף של צורות החיים שבעולם בצורה מפורטת יותר מאשר תיאור הבריאה הקודם – שהינו כללי ומופשט יותר.

תיאור זה יכלול בתוכו את קורות אדם הראשון בגן עדן; קיומו של נהר המתחלק לארבעה נהרות שונים; שלב קריאת שמות לבעלי החיים על ידי האדם; תהליך יצירת חווה; האיסור על האכילה מעץ הדעת.

חטא עץ הדעת ועונשו

תחילת החטא מתוארת בפניית הנחש אל חווה, הַמֶפַתֶה אותה לגעת ולטעום בעץ הדעת. הנחש מהווה סמל לרוע המנסה להפר את חוקי המציאות.

חווה אוכלת מפרי העץ ומעניקה אף לבעלה ממנו. לאחר האכילה נוצר פיצול תודעתי אצל אדם וחווה. דבר זה בא לידי ביטוי בתחושת בושה עקב גילוי מצבם הגופני.

מכיוון שכך הזדרזו אדם וחווה לכסות את גופם.

עם החטא באה הבושה. אדם וחווה חשים את נוכחות הבורא ומתחבאים מבושה. פניית אלוקים אל האדם ושאלתו אליו "אַיֶכה" אינה נלמדת במובן של גילוי ובירור אלא קריאה אל האדם.

בדורות מאוחרים יותר קריאה זו התפרשה על ידי גדולי החסידות במובן רחב וכללי יותר בו אלוקים פונה אל כל אדם באשר הוא ופונה אליו ושואלו: היכן אתה בחייך האישיים.

התורה מתארת את עונשו של כל אחד מהמעורבים בחטא עץ הדעת; הנחש; אדם; חווה. כל אחד קיבל עונש המותאם לו לפי התנהגותו במהלך החטא.

הגירוש מגן עדן

לאחר שאדם עבר על ציווי ה' אליו ואכל מעץ הדעת התעורר החשש שמא יאכל מעץ החיים. עד עתה האדם פעל מתוך כורח טבעי ומציאות ראויה.

נוסף לעובדה שלאחר החטא האדם התוודע לכך שסופו שישוב לעפר ולכן יחפש לחיות לנצח באמצעות האכילה מעץ החיים. האדם מגורש מגן עדן אל עבודת האדמה שמחוצה לו.

ריב אחים – קין והבל

לאחר הגירוש מגן עדן מתחילים אדם וחווה בחיים חדשים. הריון בנם הראשון – קין החל בגן עדן ולידתו מיד לאחר הגירוש ממנו. לאחר מכן נולד לאדם וחווה בן נוסף – הבל. תחומי עיסוקם של קין והבל היה; קין – עובד אדמה. הבל – רועה צאן.

קין והבל מביאים מנחה לה'. ה' פונה אל הבל ומנחתו אך לא לקין. עובדה זו גורמת לקין לחוסר נעימות.

ה' מתייחס לכעסו של קין ומלמדו כי אם ייטיב האדם את מעשיו יתרומם ובאם האדם לא ייטיב את דרכיו הרי שהחטא יארב לו להחטיאו.

בערב שבת לפני הדלקת נרות נוהגים לתת צדקה באפשרותכם לתת תרומה לבית חבד למרכז החסד חבד אור בלב, התרומה באמצעות האתר בביט או אשראי

שבת שלום ומבורך!