צדקה

צדקה – מה זה בכלל?

התורה מצווה בפרשת 'ראה': "כִּי פָתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ לוֹ וְהַעֲבֵט תַּעֲבִיטֶנּוּ דֵּי מַחְסֹרוֹ אֲשֶׁר יֶחְסַר לוֹ".

חובתנו הבסיסית היא הדאגה לשכבות מוחלשות מאיתנו שאין ביכולתם לדאוג למילוי כלכלתם הפרטית.

מצוות צדקה

הצדקה היא אחת המצוות הפשוטות ביותר אך גם כזו המבטאת עומק מוסרי נעלה ביותר.

בבתים רבים ניתן למצוא דרך קבע על אחד הרהיטים קופה קטנה בה יניחו דיירי הבית באופן קבוע סכומי כסף מצטברים עבור הנצרכים לכך.

לפני פעולות רבות במהלך היום אנו נתרום לצדקה סכום כסף עבור הכנה ראויה להצלחתנו ומחווה רוחנית.

פירוש המילה צדקה

אז קודם כל מה פירוש המילה הזו, צדקה. השורש הבסיסי למילה זו מורכב מאותיות 'צדק'.

בנתינה פרטית מהארנק האישי אנו מבטאים את מהות הצדק.

העולם אינו מתנהל ללא מנהיג וסמכות אחראית אלא בעשיית מעשי צדק עבור אחרים אנו מקיימים את חובתנו הבסיסית שאינם ממעגל חיינו הפרטיים.

צדקה קודם התפילה

במסורת היהודית מוזכרת חובת הצדקה לפני התפילה. התלמוד במסכת בבא בתרא (י,א) מספר על האמורא רבי אלעזר שקודם שהיה מתחיל את תפילתו היה תורם לצדקה.

את הנהגתו זו סמך על מילות הפסוק בתהלים 'אני בצדק אחזה פניך' – צדק במובן של צדקה.

מהות התפילה היא המפגש האישי בין האדם לאלוקיו.

הקדמה יסודית זו של נתינה אישית מממוננו הפרטי מבטאת את רצוננו להתקרב לקב"ה לא רק באמצעות חלקים רוחניים ונעלים – מחשבותינו ורגשותינו, אלא באמצעות מעשים המבטאים נכונות להעניק חלק מהשקעתנו עבור מטרות נעלות.

התעלות רוחנית באמצעות 'צדקה'

על האדמו"ר השלישי של חסידות חב"ד – רבי מנחם מענדל המכונה ה"צמח צדק", מסופר הסיפור הבא:

באחד הימים בהם התקיים יריד מסחר ניגש אחד הסוחרים אל האדמו"ר בבקשת הלוואה עבור צרכי מסחרו באותו יום.

הרבי שהיה עסוק באותם רגעים בהכנה לתפילתו השיב לאותו אדם כי יבוא אליו לאחר שיסיים את תפילתו ואז יעניק לו את ההלוואה המבוקשת.

לאחר מחשבה נוספת הרהר הרבי בדעתו כי ככל הנראה מבקש העזרה זקוק לסכום הכסף בשעה מוקדמת יותר ועד שיסיים את תפילתו לא בהכרח יועיל לו הדבר.

הסיר הרבי את טליתו מעל כתפו והלך להעניק למבקש ההלוואה את מבוקשו.

לאחר מכן כששב הרבי לתפילתו חש הוא התעלות מיוחדת ואף מספר קושיות בלימוד התורה שהתקשה בהם התיישבו לו באותה שעה.

מסיפור זה למידים אנו את כוחה העצום של מצוות הצדקה קודם התפילה.

כמה צריך לתת?

התורה מצווה עלינו

"עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר אֵת כָּל תְּבוּאַת זַרְעֶךָ הַיֹּצֵא הַשָּׂדֶה שָׁנָה שָׁנָה".

בפשוטם של דברים דברי התורה מוסבים על חיוב נתינת המעשר לכהן. אמנם חכמינו ז"ל למדו ממילות הפסוק "את כל" שחיוב זה נסוב על כל רווחי האדם. מכך נגזרה המימרה הבאה: "עשר בשביל שתתעשר".

מעשר זה מכונה בשם מעשר כספים. במעשר זה ישנם שני אופנים מרכזיים: מידה בינונית היא לתת עשירית מהרווחים. ומצווה מן המובחר היא לתת חומש – 20% מההכנסות החודשיות.

ראו ערך מורחב מעשר כספים

מטרות הנתינה

בעיקרון מצוות "פתוח תפתח" הכתובה בתורה היא הנתינה לעניים, אולם לגבי מצוות המעשר, מצינו בפוסקים מחלוקת לגבי נתינה למטרות חשובות של מצווה אחרות.
התקבע המנהג להשתמש בכספי מעשרות גם לשאר מצוות כמו לדוגמא בניית בית כנסת ובית מדרש, ספרים לשימוש הרבים, הפצת תורה ויהדות, תרומה לבית חב"ד ועוד כיוצא בזה.

קופת צדקה חב"ד

בחודשי הקיץ של שנת ה'תשל"ד – 1974 יצא הרבי מלובביץ' בקריאה בכך שבכל בית/חנות ובכל מקום בו יהודים נמצאים תונח באופן קבוע קופת צדקה בה יהיה אפשרי לקיים את מצוות הנתינה בקלות ובתדירות גבוהה.

תיקון הקופה לקיר

הרבי אף הדגיש שיש לקבוע את קופת הצדקה בקיר בכדי להפוך ולהכשיר את המקום כולו בה מונחת הקופה ל"מקום של צדקה".

כמו כן ראיית הקופה תזכיר על קיום מצווה זו ותאפשר לקיים את המצווה בתמידות בכל יום.

צדקה תציל ממוות

התלמוד במסכת שבת (קנו, ב) מספר על בתו של התנא רבי עקיבא שניבאו לה החוזים בכוכבים כי בת זו של רבי עקיבא ביום חתונתה תמות. כאשר הגיע יום חתונת בתו דאג רבי עקיבא מאוד.

למחרת יום החתונה הלך לבדוק מה שלום בתו. לשמחתו הרבה גילה כי בתו בריאה ושלמה ללא כל פגע.

תוך כדי שיחת רבי עקיבא עם בתו הוציאה את סיכת השיער שתקעה בחור בקיר קודם שנתה בלילה, אך יחד עם הסיכה גילתה כי נעוץ נחש מת שנדקר מסיכת שערה. רבי עקיבא שאל את בתו מה עשתה אתמול בליל חתונתה?

השיבה לו בתו כי העניקה את מנת האוכל שהוכנה עבורה לאחד העניים שדפקו על דלת ביתם.

נכנס רבי עקיבא לבית המדרש וקרא ברבים את מילות הפסוק "וצדקה תציל ממוות".

צדקה לעילוי נשמה

כאשר אדם נפטר מן העולם נפרדת הנפש מן הגוף. הגוף נטמן באדמה לאות כבוד ל'צלם אלוקים' שבאדם ואילו הנשמה נותרת נצחית.

על אף שאין ביכולתה של הנשמה לשכון בתוך גוף ולקיים מצוות ומעשים טובים אך ישנה האפשרות לקרובי הנפטר ומשפחתו לתרום לצדקה לזכות נשמתו בכדי שעל ידי כך תזכה לעלייה למדרגה גבוהה יותר.

צדקה ביהדות ובחסידות

מצוות הצדקה היא אחת ממצוות עַשֵה שעל האדם לקיים בתמידות. התורה מצווה עלינו לדבוק במידותיו של הקב"ה.

אחת מדרכי התנהגותו של הקב"ה בעולמו היא רחמים וחסד ולכן אף עלינו לנהוג בדרך זו.

בעל התניא מייסד חסידות חב"ד מסביר בספרו כי באמצעות מצוות הצדקה האדם פועל עלייה בכל מעשיו שבמשך אותו היום.

צדקה כמו עבודת הקורבנות

את דבריו הוא מדגים באמצעות דוגמה מתחום עבודת הקורבנות שהייתה בבית המקדש.

וכן מציין שמצוות הצדקה שקולה בחשיבותה כנגד עבודת הקורבנות.

כאשר אדם היה מביא קורבן לה' היה זה ביטוי לרצון האדם להתקרב אל ה'.

נתינה זו הינה חשובה במאוד כיוון שבאמצעות דמי הקורבן היה באפשרותו לקנות מחיה עבור צרכיו הפרטיים. בבחירת האדם להעניק לה' מממונו האישי היה זה ביטוי למידת נכונותו ורצונו להתקרב אל ה'. כיוון שעל ידי כך העלה האדם לדרגה גבוהה יותר גם את יתר הדברים שלא הביא לקורבן.

סדרי עדיפות בנתינה

ע"פ ההלכה יש להקדים כדלהלן

1. פדיון שבויים

2. צדקה לקרובים

3. תרומה ללימוד תורה או חולים עניים

4. נתינה עבור בניית בית כנסת או דאגה לצרכים הכרחיים.

5. הכנסת כלה

6 נתינה לשאר עניים

עניי עירך קודמים

כלפי היהודי הפרטי יש ציווי להקדים בהנתינה את קרוביו העניים.
אם יש הורים עניים מצווה לדאוג ראשית להם ולהקדימם לפני בניו, וכמו כן פרנסת הילדים קודמת לשאר קרובים האחרים, ופרנסת האחים קודמת למי שאינו קרוב.
טוב לאדם לחלק את תקציב הצדקה שלו בין כמה מקומות ולא ליתן הכל למקום אחד.

עדיפות להחזקת תורה

נתינה עבור החזקת התורה יש לה חשיבות במדרגה ראשונה ולכן מצווה גדולה להקדים ולתת עבור שיעורי תורה ובמיוחד עבור החורים השוקדים באהלה של תורה יומם ולילה.

לדקדק אחר המקבל

שמונה רמות באופן הנתינה

חז"ל מנו 8 רמות באופן הנתינה נמנה אותם מהדרך הטובה ביותר והלאה

רמה 1 -"והחזקת בו"

לתת כלים לבן אדם להחזיק את עצמו בכוחות עצמו, לא כיף להיות נזקק ומצווה יותר גדולה לתת לבן אדם כלים שיוכל להתמודד בכוחות עצמו זו הדרך המהודרת והטובה ביותר במצוות הנתינה.

רמה 2 – מתן בסתר

לתת צדקה בעילום שם זהו אופן שהנותן לא יודע מי המקבל והמקבל אינו יודע מי הנותן

הנותן מכיר את המקבל, אך המקבל לא מכיר את הנותן

רמה 3 – הנותן מכיר את המקבל ואין המקבל מכיר את הנותן