חודש שבט

חודש שבט – חודש האחד עשר

חודש שבט הוא החודש האחד עשר לחודשי השנה, כפי שהחודשים נמנים בתורה, החל מחודש ניסן.

במנין  החודשים מחודש תשרי – שבט הוא החודש החמישי.

מספר ימי החודש

ראש חודש שבט הוא תמיד יום אחד, וזאת משום שהוא בא אחרי חודש טבת, שהוא תמיד חסר ויש בו עשרים ותשעה יום. החודש הוא תמיד מלא ויש בו שלשים יום.

מזל החודש

מזל החודש הוא דלי, על שם הפסוק: "יזל מים מדליו" וזאת משום שעד החודש יורדים כבר רוב גשמי החורף, והבורות והבארות מלאים מים.

כששואבים את המים בדליים שואבים מלמעלה ולא מעומק הבור או הבאר.

מקור השם

שמות החודשים מקורם מבבל.

המילה שבט באה מהמילה שבטו באכדית ובאשורית שמשמעותה מכה, מצליף על שם הגשם המצליף בחודש זה והרוחות המנשבות בו.

המילה שבט בעברית פירושה ענף, וזה מתקשר לראש השנה לאילנות החל בחודש זה.

אזכורו בתורה

החודש מוזכר בספר דברים: (עשתי עשר פירושו אחד עשר)

"ויהי בארבעים שנה בעשתי עשר חודש באחד לחודש דבר משה אל כל ישראל"

השם מוזכר גם בנביא זכריה: "ביום עשרים וארבעה לעשתי עשר חודש, הוא חודש שבט, בשנת שתים לדריוש, היה דבר ה' אל זכריה בן ברכיהו…"     

כל המוסיף גורע

המספר עשתי עשר פירושו אחד עשר. שתי עשר משמעו שתים עשרה. נוספה האות ע' – עשתי במקום שתי, וזה גרע מספר אחד, אחת עשרה במקום שתים עשרה.

חומש דברים

מראש חודש שבט עד ז' אדר דבר משה אל בני ישראל את הדברים הכתובים בספר משנה תורה הוא חומש דברים.

משה באר את התורה בשבעים לשון, והוכיח את עם ישראל על כך שלא שמעו לכל פי ה' במשך ארבעים שנה במדבר.

הוא גם מסר להם מצוות חדשות, שלא נאמרו בחומשים הקודמים, נתן את הברכות והקללות והכין את ישראל לכניסה לארץ.

כמו מתן תורה

ראש חודש שבט משול ל-ו' בסיון, יום מתן תורה בו יש נתינת כוח לקבלת התורה והמצוות בכל שנה מחדש.

כך הימים שמראש חודש שבט עד ז' אדר, הימים שבהם ניתן לנו חומש דברים, מסוגלים להתחדשות והתחזקות בלימוד התורה.

ט"ו בשבט -ראש השנה לאילן

ט"ו בשבט הוא ראש השנה לאילן. כל הפרות שחנטו לפני ט"ו בשבט נחשבים לפירות השנה הקודמת לעניין מעשרות, ערלה ונטע רבעי.

יום זה משמעותי גם עבורנו בני האדם ויש בו הנהגות מיוחדות כמו אכילת פרות שנשתבחה בהם ארץ ישראל ומרבים בנתינת צדקה, ראו בהרחבה מאמר מקיף אודות החג ט"ו בשבט.

באפשרותכם לבצע באתר תרומה אונליין בביט או אשראי, וכן לתרום באופן קבוע מעשר כספים עבור ישיבת חב"ד.

שבת שירה

שבת שירה היא שבת פרשת בשלח, בה קוראים את השירה שאמרו ישראל לאחר קריעת ים סוף. נוהגים לעמוד בעת קריאת השירה. 

שבת שירה תש"ב סיפר אדמו"ר הריי"צ:

"המהר"ל מפראג קבע מנהג, אשר בשבוע של פרשת בשלח היה מורה לכל מלמדי התינוקות ולכל ההורים לילדים קטנים, לקבץ את הילדים בשבת שירה בחצר בית-הכנסת ולספר להם את סיפור קריעת ים-סוף, כיצד שרו הציפורים וציפצפו בשעה שמשה וכל בני-ישראל, אנשים ונשים, שרו את שירת 'אז ישיר', והילדים הקטנים קטפו פירות מעצי הים והאכילו את הציפורים ששרו ורקדו.

המהר"ל היה מצווה לתת לילדים דייסה שיתנוה לפני התרנגולים והציפורים, לזכר הפירות שבהם האכילו הילדים הקטנים את הציפורים.

לאחר מכן היה המהר"ל מברך את הילדים ואת ההורים, שיזכו לחנך את הילדים ולגדלם לתורה, לחופה ולמעשים טובים.

תאריכים במהלך החודש

י' שבט תש"י – יום הסתלקות כ"ק אדמו"ר הריי"ץ נ"ע, האדמו"ר השישי של חסידות חב"ד ויום קבלת הנשיאות של הרבי מליובאוויטש

י' שבט תרע"ד – הסתלקות הרבנית רבקה שניאורסאהן נ"ע, אשת כ"ק אדמו"ר המהר"ש נ"ע,  האדמו"ר הרביעי של חסידות חב"ד

כ"ב שבט תשמ"ח – הסתלקות הרבנית הצדקנית מרת חיה מושקא שניאורסאהן נ"ע, רעייתו של הרבי מליובאוויטש

כ"ד שבט תרמ"ח – הסתלקות הרבנית מנוחה רחל סלונים נ"ע, בתו של כ"ק אדמו"ר האמצעי ונכדתו של כ"ק אדמו"ר הזקן – מיסד חסידות חב"ד