ראש השנה 2023

ראש השנה 2023- הלכות ומנהגי החג
באתר Beit-Chabad.org

ראש השנה 2023

התרומה בביט / אשראי / פייפאל.

פרטים לתרומה בהעברה בנקאית: בנק פועלים סניף 657 חשבון 614939

נא תעדכנו כאן כדי שנפיק קבלה על שמכם.

להוראת קבע בנקאית: פתחו הרשאה לחיוב חשבון עבור קוד מוסד 56211 ולאחר מכן נא עדכנו אותנו כאן

ברוכים הבאים לאתר בית חב"ד כאן תלמדו את הלכות ומנהגי ראש השנה

"ותשובה ותפילה וצדקה מעבירים את רוע הגזירה" באפשרותכם לתרום לצדקה תרומה לבית חב"ד באתר אונליין

בזכות התרומה תזכו בע"ה לשפע ברכה והצלחה בגשמיות וברוחניות

שמות התורמים יוזכרו לברכה בציון הקדוש של הרבי מליובאוויטש

התרומות לבית חב"ד באמצעות אתר Beit-Chabad.org מוכרות לצרכי מס לפי סעיף 46

סליקת הכספים והפקת קבלות תרומה באמצעות בית חב"ד עמותת ישי"ק תומכי תמימים שבעיר אור יהודה ח.פ 580439081

תוכן עניינים

ראש השנה – תאריכים

ראש השנה חל בתאריך א' תשרי – היום הראשון בלוח השנה היהודי,  לחג ישנם משמעויות שונות כפי שיבואר להלן:

מתי ראש השנה 2022

חג ראש השנה 2022 תשפ"ג מתחיל ביום ראשון 25/09/22 עם שקיעת החמה, ונמשך בימים שני ושלישי.

החג מסתיים ביום שלישי 27/09/22 לאחר צאת הכוכבים.

זמני הדלקת נרות כניסת ראש השנה 2022

תל אביב: 18:12

ירושלים 17:52

חיפה: 18:03

באר שבע: 18:14

זמני יציאת החג

תל אביב: 19:07

ירושלים 19:06

חיפה: 19:07

באר שבע: 19:07

ערב ראש השנה

היום שסמוך לחג מכונה "ערב ראש השנה" בבוקר קודם תפילת שחרית אומרים סליחות ארוכות, לאחר התפילה נהוג לערוך התרת נדרים – טקס שבמהלכו כל אדם מבקש התרה לכל הנדרים והשבועות שבטעות נדר במהלך השנה בכך מגיעים לחג נקיים מכל התחייבות, נוסח התרת נדרים מופיע בסידור או במחזור.

ביקור בקברי אבות ובקברי צדיקים

בערב ראש השנה נוהגים ללכת לקברי אבות / קברי צדיקים ולהרבות שם בתחינות ובקשות לקראת השנה החדשה (מקור המנהג ברמ"א על השו"ע)

הערה חשובה: שמתפללים ליד הקברים חשוב לדעת שהתפילה מכוונת לבורא עולם ולא חס ושלום אל מי שכבר מת שהרי אסרה התורה "לדרוש את המתים".

עניין התפילה ליד הקבר הוא בכדי:

  1. להתפלל לבורא עולם שיתן לנו ברכה בזכות הצדיקים שוכני עפר.
  2.  לבקש מהצדיקים שיעוררו רחמים וימליצו טוב בעדנו בפני בורא עולם.

פדיון נפש

נהוג אצל חסידים לכתוב בערב ראש השנה לרבי פ"נ, ראשי תיבות פדיון נפש – כיום נהוג לשלוח את השמות יחד עם הבקשות לברכה לציון הרבי מליובאוויטש בניו יורק להרחבה ראו פדיון נפש.

הכנות לחג

  • בראש השנה אין אוכלים דברים מרים וחמוצים.
  • אין אוכלים אגוזים שמרבים ליחה בגרון ויכולים לגרום להסח הדעת בתפילה, ראוי להדגיש שבאגוזים טחונים שלא ניכרים לדוגמא עוגה המכילה אגוזים אין מניעה הלכתית לאכול.
  • לובשים בגדים מכובדים לכבוד החג ובכך מראים שאנו בטוחים שהקב"ה יוציא אותנו זכאים בדין.
  • מצווה להסתפר ולקצוץ צפורנים.
  • הגברים טובלים במקווה לכבוד החג.

תזכורות חשובות

  •  להשאיר נר גדול שדולק 24 שעות בכדי שיהיה אפשר להעביר ממנו אש לצורך הדלקת נרות בלילה השני.
  • אם מעוניינים לבשל בכירים של הגז במהלך ימי החג יש לנתק את המצית מהחשמל.

הדלקת נרות

קודם כניסת החג הנשים מדליקות נרות ומברכות 2 ברכות לאחר ההדלקה:

בָּרוּך אַתָּה אַדוֹ-נָי אֱלוֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל יוֹם הַזִיכָּרוֹן.
בָּרוּך אַתָּה אַדוֹ-נָי אֱלוֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לִזְּמַן הַזֶּה.

קודם הדלקת נרות נהוג לתת צדקה, באפשרותכם לבצע תרומה לבית חב"ד אונליין באמצעות האתר.

ליל החג 

ברכה בין אדם לחבירו

בליל החג נהוג שכל אדם מברך את חברו לשנה טובה תכתב ותחתם.

סעודת חג

עורכים סעודת חג, ופותחים באמירת קידוש לראש השנה, את החלה טובלים בדבש ולא במלח ואף על פי כן נהוג שגם מלח מונח על השולחן.

אכילת תפוח בדבש

במהלך סעודת ליל החג אוכלים תפוח טבול בדבש קודם האכילה מברכים בורא פרי העץ,  ואומרים יהי רצון שתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה.

בנוסף אוכלים מאכלים שהם סימני ראש השנה כמו:

  • רימון – בכדי שירבו זכויותינו כרימון.
  • ראש של דג – שניהיה לראש ולא לזנב.
  • תמרים – בכדי שיתמו שונאינו.
  • ישנם עוד מאכלים רבים נוספים וכל עדה תנהג לפי מנהגה והמסורת במשפחה.

סעודת הליל השני של החג

ראש השנה הוא החג היחיד שבארץ ישראל חוגגים יומים, ומכיוון שיש ספק אם לברך שהחינו בלילה השני של ראש השנה (בשעת הדלקת נרות על ידי הנשים ובקידוש על ידי הגברים)  לכן המנהג להביא פרי חדש, ולכוון בברכת שהחינו על הפרי חדש.

מיד בסיום הקידוש קודם נטילת הידים לסעודה מברכים בורא פרי העץ על הפרי אוכלים ממנו כשיעור, ומברכים ברכה אחרונה.

תשליך

בחג לאחר תפילת מנחה נהוג ללכת למקום מים שבתוכם דגים ולהתפלל את תפילת התשליך בה מבקשים מבורא עולם שימחק לנו את כל החטאים שנעברו במשך השנה, בסיום התפילה מנערים את קצה הבגד.

מצוות היום

התורה מצווה עלינו "וּבַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם".

החודש השביעי הנידון כאן הוא חודש תשרי (שביעי לחודש ניסן, החודש הראשון). המצווה העיקרית של ראש השנה היא התקיעת שופר וכן התורה מכנה את החג בשם יום תרועה, תוקעים בשופר בשני ימי ראש השנה.

קבלת מלכות ה'

מעבר לציון של ראש השנה בתורה כ"יום תרועה" ישנה מהות נוספת לו והיא קבלת מלכות ה' והבקשה לנוכחות מלכותו בעולם.

יום הדין

המשנה והתלמוד מציינים את ראש השנה כיום בו הקב"ה דן את העולם (וביום הכיפורים הוא זמן חתימת הדין). ביום זו עוברים כל יצורי עולם לפני הקב"ה ועומדים לפני לדין.

מסיבה זו נוהגים לאחל איש לרעהו ואישה לחברתה; "כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה" ולאחר מכן ביום הכיפורים "גמר חתימה טובה".

תקיעת שופר

המצווה המרכזית ביותר בראש השנה היא "לשמוע קול שופר". מעבר לקיום המעשי של המצווה שהיא התקיעה בחפץ השופר, קול השופר נועד לעורר ולפתוח את לב האדם לתשובה. בתקיעה זו מבטא הוא את עובדת קבלת הקב"ה למלך על עצמו והכרזת נוכחותו בעולם. נוסף לזה ישנו פרט של זיכרון מעמד הרב סיני שהיה מלווה בקול שופר.

במידה ויום הראשון של ראש השנה חל בשבת אין תוקעים בשופר מחמת גזירת חכמים שאדם שאיננו בקיא באומנות התקיעה ילך אל אדם חכם שילמדו אומנות זו ונמצא מעביר את השופר ברשות הרבים ועובר על איסור העברה בשבת במקום ללא עירוב.

תקיעות 'מיושב' ו'מעומד'

תקיעות השופר שבראש השנה ממוקמות בשני מקומות שנים. התקיעות הראשונות נעשות לאחר קריאת התורה ובה תוקעים שלושים קולות. תקיעות אלו נקראות 'תקיעות מיושב'. המחלקה השנייה הם התקיעות שנעשות תוך כדי תפילת העמידה של תפילת מוסף ובחזרת התפילה ע"י השליח ציבור. תקיעות אלו נקראות 'תקיעות מעומד'.

הסיבה לחלוקה בשמות אלו נובעת מהעובדה הפשוטה שהתקיעות הראשונות נעשות בזמן בו אין חיוב מיוחד לעמוד בשונה מהתקיעות של תפילת מוסף שנעשות תוך כדי תפילת עמידה. כמובן שגם בתקיעות הנקראות תקיעות מיושב יש לעמוד.

דבר חשוב במאוד הוא להקשיב היטב לקול השופר ולכוון לצאת ידי חובת מצוות שמיעת קול שופר.

שני ימי חג

ראש השנה הוא החג היחידי בו גם בני ארץ ישראל חוגגים יומיים חג. (בשונה משאר החגים בהם נוהגים יום אחד, ורק בני חוץ לארץ נוהגים יום טוב שני של גלויות).

הסיבה לכך היא מכיוון שבעבר היה נהוג לקדש את החודש ע"י עדים שהעידו שראו את מולד הלבנה. ומכיוון שכך באם לא הגיעו העדים עד שקיעת החמה של אותו יום שהיה ניתן לקדש את הלבנה היו צריכים לחוג יום נוסף לחג מפני שרק אז קידשו את החודש.

למעשה המשנה והתלמוד מציינים כי תמיד הגיעו העדים קודם היום הראשון לירושלים ואז קידשו את החודש אך מכיוון שלא היה מספיק זמן בכדי להגיע לשאר המקומות נהגו לחוג את ראש השנה יומיים באופן קבוע מחמת חוסר הידיעה על קידוש החודש. מסיבה זו התקבע המנהג שגם בני ארץ ישראל יחוגו שני ימי חג.

זה היום תחילת מעשיך

בתפילת בחג אומרים זה היום תחילת מעשיך זכרון ליום ראשון למרות שבכ"ה באלול נברא העולם וממילא ראש השנה שהוא היום השישי למעשה בראשית אבל יום זה הוא יום בריאת אדם וחווה. אדם הראשון היה הראשון שהמליך את הקב"ה למלך באמרו "ה' מלך תגל הארץ".

קודם ראש השנה נהוג לחשב ולבדוק את נושא המעשרות של השנה החולפת קראו בהרחבה באתר מצוות מעשר כספים

ראש השנה תקיעת שופר