ראש השנה 2025

ראש השנה 2025 תשפ"ו

מצורף מדריך שימושי ומעשי לחג, כאן תלמדו את הלכות ומנהגי ראש השנה, תצפו בזמני הדלקת נרות וכניסה ויציאת החג, ותקראו את כל מה שצריך לדעת לראש השנה תשפ"ו 2025.

הרבי מליובאוויטש הדגיש את החשיבות והזכות הגדולה להצטרף לשותפות עם בורא עולם ע"י החלטה טובה לפני ראש השנה לתת צדקה מדי חודש לצדקה במשך כל השנה החדשה.

הרבי הוסיף שעל ידי כך שהאיש או האישה מתחייבים בחודש אלול לתרום במשך כל השנה החדשה, הם גורמים שהקב"ה פותח להם צינורות חדשים של שפע ברכה.

חִתְמוּ על שטר השותפות ותהפכו להיות שותפים בכל הזכויות והמעשים הטובים, בהפצת תורה ויהדות, בעזרה רוחנית וגשמית, בצדקה וחסד לנזקקים, בחלוקה וסבסוד מזון למשפחות נזקקות. בסיוע לקשישים וגלמודים, ובאחזקת תלמידי חכמים במשך כל השנה כולה.

זכויות אלו יעמדו לכם להיות מליצי יושר ובע"ה תכתבו בספר חיים טובים ותזכו לשפע ברכה ותמיד כל משאלות ליבכם יתמלאו לטובה ולברכה!

>>>  לפרטים נוספים על שטר השותפות והצטרפות אונליין לחצו כאן!

מתי ראש השנה 2025?

ראש השנה 2025 מתקיים במשך יומיים, א' בתשרי ולמחרת בתאריך ב' בתשרי.

בשנת תשפ"ו 2025 החג מתחיל ביום שני 22/09/2025 עם שקיעת החמה.

ראש השנה נמשך בימים שלישי ורביעי, ומסתיים ביום רביעי 24/10/2025.

כניסת ראש השנה 2025 – זמני הדלקת נרות

תל אביב: 18:17

ירושלים 17:59

חיפה: 18:06

תשפ"ו – השנה החדשה

שנת תשפ"ו היא השנה העברית החדשה, בה מציינים 5786 שנים לבריאת העולם.

המשמעות של החג

יום הדין

יום ראש השנה הוא הראשון בשנה בו הקב"ה דן את כל הנבראים וקובע את העתיד של כל כלל האנושות.

המלכת הקב"ה למלך

בראש השנה עם ישראל מקבל שוב את מלכותו של בורא עולם ומתחייב להישמע למצוותיו של הקב"ה.

ימי תשובה – ימים הנוראים

בנוסף ראש השנה הוא גם חלק מ'הימים הנוראים' שמתחילים בתאריך א' בתשרי ומסתיימים ביום הכיפורים י' בתשרי, כל הימים הללו נקראים 'עשרת ימי תשובה'.

יום בריאת אדם הראשון

ראש השנה מציין את היום בו נברא האדם הראשון, שהוא היום השישי והאחרון בששת ימי בראשית, בהם נברא היקום כולו.

ערב ראש השנה 2025

יום שני 22 בספטמבר הוא היום האחרון של השנה והיום הסמוך לראש השנה, יום זה נקרא 'ערב ראש השנה'.

בבוקר לפני תפילת שחרית נהוג לומר סליחות ארוכות.

לאחר התפילה עורכים התרת נדרים – טקס שבמהלכו כל אדם מבקש התרה לכל הנדרים והשבועות שבטעות נדר במהלך השנה.

בכך מגיעים לחג נקיים מכל התחייבות, נוסח התרת נדרים מופיע במחזור או בסידור.

ביקור בקברי אבות ובקברי צדיקים

בערב ראש השנה נוהגים לבקר בקברי אבות ובקברי צדיקים ולהרבות שם בתחינות ובקשות לקראת השנה החדשה (מקור המנהג בדברי הרמ"א)

הערה חשובה: שמתפללים ליד הקברים חשוב לדעת שהתפילה מכוונת לבורא עולם ולא חס ושלום למי שכבר נפטר שהרי אסרה התורה "לדרוש את המתים". עניין התפילה ליד הקבר הוא בכדי:

1. להתפלל לבורא עולם שישמע את התפילות בזכות הצדיקים שוכני עפר.
2.  לבקש מהצדיקים שיעוררו רחמים במרום וימליצו טוב בעדנו.

פדיון נפש

נהוג בקרב חסידים לכתוב בערב ראש השנה לרבי פ"נ, ראשי תיבות 'פדיון נפש'.

כיום נהוג לשלוח את השמות יחד עם הבקשות לברכה לציון הרבי מליובאוויטש בניו יורק.

באמצעות האתר ניתן לתרום ולצרף שמות ובקשות שיועברו לברכה 'פדיון נפש' לציון הרבי.

הכנות לחג

• לובשים בגדים מכובדים לכבוד החג ובכך מראים שאנו בטוחים שהקב"ה יוציא אותנו זכאים בדין.
• מצווה להסתפר, לקצוץ ציפורנים ולהתארגן לכבוד החג.
• מנהג חסידים לטבול במקווה לכבוד החג.
• משאירים נר שדולק 24 שעות, בכדי שיהיה אפשר להעביר ממנו אש לצורך הדלקת נרות בלילה השני.
• אם מעוניינים לבשל בכירים של הגז במהלך ימי החג, יש לנתק את המצית מהחשמל.
• עירוב תבשילין (תקראו בפיסקה הבאה מה זה אומר)
• בימים שלפני ראש השנה נהוג לחשב ולבדוק את חשבון מעשר כספים של השנה החולפת.

עירוב תבשילין

כאשר שבת חלה בצמוד לחג כמו השנה שראש השנה חל בימים חמישי ושישי ומיד לאחר מכן נכנסים לתוך השבת.

יש צורך לערוך "עירוב תבשילין" כדי שנוכל לבשל אוכל בחג לכבוד שבת.

את העירוב תבשילין עושים ביום רביעי לפני כניסת ראש השנה ורק כך מותר לבשל אוכל מהחג לשבת.

כחלק מטקס עירוב תבשילין יש לדאוג למזון מבושל + לחם או פיתה ולומר את הנוסח הבא "בעירוב הזה יהיה מותר לנו לאפות, לבשל, להטמין, להדליק נר, לתקן ולעשות כל צרכינו מיום טוב לשבת".

יש לשמור את האוכל של העירוב לפחות כל זמן שמעוניינים לבשל בתוך החג עבור השבת.

הדלקת נרות

מברכים 2 ברכות לאחר ההדלקה:

• בָּרוּךְ אַתָּה אַ־דוֹנָי אֱלוֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל יוֹם הַזִיכָּרוֹן.

• בָּרוּך אַתָּה אַדוֹ-נָי אֱלוֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לִזְּמַן הַזֶּה.

לפני הדלקת נרות נהוג לתת צדקה, ניתן לתת תרומה לבית חב"ד באמצעות האתר, תרומה בביט או בכרטיס אשראי.

באפשרותכם להקדיש את התרומה לנזקקים או לתרום לישיבה.

ליל החג

בליל החג נוהגים לאחל לחברים שנה טובה.

לאיש מאחלים "לשנה טובה תכתב ותחתם"

לאישה מאחלים "לשנה טובה תכתבי ותחתמי". 

סעודת חג

עורכים סעודת חג, ופותחים באמירת קידוש.

את החלה טובלים בדבש ולא במלח, ואף על פי כן נהוג שגם מלח מונח על השולחן.

• בראש השנה אין אוכלים דברים מרים וחמוצים.
• אין אוכלים אגוזים שמרבים ליחה בגרון ויכולים לגרום להסח הדעת בתפילה, (אגוזים טחונים שלא ניכרים, לדוגמא עוגה שמכילה אגוזים, מותר לאכול בראש השנה).

אכילת תפוח בדבש

במהלך סעודת ליל החג אוכלים תפוח טבול בדבש.

לפני האכילה מברכים בורא פרי העץ ואומרים "יהי רצון שתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה".

בנוסף אוכלים מאכלים בעלי משמעות (סימני ראש השנה)

• רימון – בכדי שירבו זכויותינו כרימון.
• ראש של דג – שניהיה לראש ולא לזנב.
• תמרים – שיתמו שונאינו.
• ישנם עוד מאכלים רבים נוספים שהם סימנים בראש השנה, וכל עדה תנהג לפי מנהגה והמסורת שעברה אצלה במשפחה.

מצוות היום

התורה מצווה "וּבַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם".

החודש השביעי הנידון הוא חודש תשרי (שביעי לחודש ניסן, החודש הראשון).

המצווה העיקרית של ראש השנה היא התקיעת שופר, התורה מכנה את החג בשם יום תרועה.

קבלת מלכות ה'

מעבר לציון של ראש השנה בתורה כ"יום תרועה" ישנה מהות נוספת לחג והיא קבלת מלכות ה' והבקשה לנוכחות מלכותו בעולם.

יום הדין

המשנה והתלמוד מציינים את ראש השנה כיום בו הקב"ה דן את העולם. 

ביום זו עוברים כל יצורי עולם לפני הקב"ה ועומדים לפניו לדין.

טוב להרבות בזכויות וכן בנתינת צדקה תרומה לראש השנה לפני כניסת יום הדין וכפי שאומרים בתפילה "ותשובה ותפילה וצדקה מעבירים את רוע הגזירה".

תקיעת שופר

מעבר לקיום המעשי של המצווה שהיא התקיעה בחפץ השופר, קול השופר נועד לעורר ולפתוח את לב האדם לתשובה.

בתקיעה זו מבטאים את קבלת הקב"ה למלך על והכרזת נוכחותו בעולם.

נוסף לזה ישנו פרט של זיכרון מעמד הר סיני שהיה מלווה בקול שופר.

תקיעות 'מיושב' ו'מעומד'

תקיעת השופר בראש השנה נעשית פעמיים.

התקיעות הראשונות הם לאחר קריאת התורה, בהם תוקעים שלושים קולות. תקיעות אלו נקראות 'תקיעות מיושב'.

התקיעות השניות נעשות תוך כדי תפילת העמידה של תפילת מוסף ובחזרת התפילה ע"י השליח ציבור. תקיעות אלו נקראות 'תקיעות מעומד'.

הסיבה לחלוקה בשמות אלו נובעת מהעובדה שהתקיעות הראשונות נעשות בזמן בו אין חיוב מיוחד לעמוד, בשונה מהתקיעות של תפילת מוסף שנעשות תוך כדי תפילת עמידה. כמובן שגם בתקיעות הנקראות תקיעות מיושב המנהג לעמוד.

חשוב מאוד להקשיב לקול השופר ולכוון לצאת ידי חובת המצווה.

תשליך

בחג לאחר תפילת מנחה נהוג ללכת למקום מים שבתוכם דגים ולהתפלל את תפילת תשליך, בה מבקשים מבורא עולם שימחק את החטאים שנעברו במשך השנה, כפי שאומרים בתפילת התשליך את הפסוקים מהנביא מיכה "וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כָּל חַטֹּאותָם".

בסיום התפילה מנערים את קצה הבגד, כסמל לכך שאנו מתנערים מהעבירות, ומתעוררים לחזור בתשובה.

ליל השני של החג

ראש השנה הוא החג היחיד שבארץ ישראל חוגגים יומים.

בליל שני של ראש השנה (23/09/2025) מדליקים שוב נרות לכבוד החג השני, ומברכים 2 ברכות:

בָּרוּךְ אַתָּה אַ-דוֹנָי אֱלוֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל יוֹם הַזִיכָּרוֹן
בָּרוּךְ אַתָּה אַ-דוֹנָי אֱלוֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לִזְּמַן הַזֶּה

מתפללים תפילת ערבית של ראש השנה, ולאחר מכן עורכים קידוש וסעודת חג.

פרי חדש

יש ספק בהלכה האם צריך לברך ברכת שהחיינו בלילה השני של ראש השנה (בשעת הדלקת נרות על ידי הנשים ובקידוש על ידי הגברים)  לכן המנהג להביא פרי חדש, ולכוון בברכת שהחיינו על הפרי חדש.

לאחר הקידוש וקודם נטילת ידים לסעודה, מברכים ברכת בורא פרי העץ על הפרי, אוכלים ממנו כשיעור ומברכים ברכה אחרונה.

צאת החג

חג ראש השנה מסתיים עם כניסת השבת ולכן מחכים עם ההבדלה למוצאי השבת.

אנו מאחלים לכם שנה טובה ומתוקה, כתיבה וחתימה טובה, שנת בריאות והצלחה ובע"ה שכל משאלות ליבכם יתמלאו לטובה ולברכה.

חב"ד אור בלב!

הלכות מיוחדות לחג שחל במוצאי שבת (לא רלוונטי לשנה הנוכחית)

במידה ויום הראשון של ראש השנה חל בשבת אין תוקעים בשופר מחמת גזירת חכמים שאדם שאיננו בקיא באומנות התקיעה ילך אל אדם חכם שילמדו אומנות זו ונמצא מעביר את השופר ברשות הרבים ועובר על איסור העברה בשבת במקום ללא עירוב.

הכנה משבת לחג

ע"פ ההלכה אסור להתכונן משבת לחג, ולכן את כל ההכנות לקראת הליל השני צריך לבצע לאחר צאת שבת, כמו כן יש לשים לב שמדליקים את נרות החג השני לאחר שיצאה כבר השבת.

יקנה"ז – קידוש מיוחד שכולל בתוכו גם הבדלה

הקידוש בליל החג השני כולל בתוכו גם נוסח הבדלה, הנוסח מכיל חמישה ברכות והסימן שלנו הוא יקנה"ז – ראשי תיבות יין, קידוש, נר, הבדלה, זמן. וכעת נפרט בהרחבה:

י' – יין. מברכים בורא פרי הגפן על כוס הקידוש.

ק' – ברכת הקידוש לראש השנה, החותמת במילים "ברוך אתה ה' מקדש ישראל והזמנים"

נ' – נר. ברכת 'בורא מאורי האש' של מוצאי שבת. נציין שהמנהג בחג רק להביט על הנרות ולא להתקרב אליהם.

ה' – הבדלה. נוסח ברכת הבדלה מיוחד למצב שיוצאים משבת לחג, במקום לומר "המבדיל בין קודש לחול" אומרים "המבדיל בין קודש לקודש".

ז'  – זמן.  ברכת "שהחיינו" לכבוד החג.