צום עשרה בטבת 2023

צום עשרה בטבת 2023 – תאריכים

שימו לב: בשנת 2023 תשפ"ד הצום מתחיל ביום שישי 22/12/2023 בעלות השחר ומסתיים בתוך השבת בצאת הכוכבים.

(לאחר שהשבת כבר נכנסה).

פותחים את הצום בשעת עשיית הקידוש!

זמני כניסת צום עשרה בטבת 2023

תל אביב: 5:21

ירושלים: 5:19

חיפה: 5:21

זמני כניסת השבת הצמודה לצום

ירושלים: 16:00

תל אביב : 16:19

חיפה: 16:08.

צאת צום עשרה בטבת 2023

צום עשרה בטבת 2023  –  מדריך הלכתי

צום עשרה בטבת י' בחודש הוא יום אבלות של כל עם ישראל, ביום זה מתאבלים על תחילת הימים הקשים שאירעו לעם ישראל בימי בית המקדש כפי שנפרט בארוכה בהמשך המאמר.

רקע היסטורי

בית המקדש הראשון עמד ארבע מאות ועשר שנים, בתקופה זאת חטאו בני ישראל ועבדו עבודה זרה.

הקב"ה שלח נביאים להחזיר את העם בתשובה, ולהזהיר אותם מהעונש הצפוי להם אם לא יעשו כן. מולם קמו נביאי שקר שאמרו להם "נבואות" טובות.

בני ישראל העדיפו את נביאי השקר, והתוצאה המרה לא איחרה לבוא.

המצור על ירושלים

נבוכדנצאר מלך בבל בא בראש חיל והטיל מצור על העיר ירושלים. היה זה ביום י' בטבת.

הרעב התחזק בעיר ולא היה לחם לאכול. אנשים וילדים מתו מרעב בחוצות העיר. נבוכדנצאר חשב ללכוד את העיר בזמן קצר, אך הקב"ה חיזק את התושבים עד השנה השלישית, בתקווה שיחזרו בתשובה היו גיבורים שנלחמו עם הבבלים והרגו הרבה מהם.

גיבור בשם אביקא בן גברתי היה תופס את האבנים שזרקו הבבלים וזורק אותן עליהם והורג מהם הרבה, עד שנפל מהחומה ומת. באותה שעה נבקעה העיר והבבלים נכנסו לתוכה.

החורבן

בחודש מנחם אב ביום השביעי בא נבוזראדן רב טבחים לירושלים והנכרים נכנסו להיכל. הם אכלו בו וקלקלו בימים השביעי והשמיני. ביום תשעה באב לקראת חשיכה שרפו את בית המקדש, את בית המלך ואת כל בתי העיר ירושלים. את חומות העיר ניפצו ואת התושבים הגלו לבבל.

תעניות

ארבע תעניות נקבעו בעקבות החורבן. עשרה בטבת, י"ז בתמוז, תשעה באב וצום גדליה. לאחר ששבו ישראל מגלות בבל ובנו את בית המקדש השני, בטלו התעניות והפכו לימי ששון ושמחה. לאחר חורבן בית שני חזרו להתענות בימים אלה.

צום  עשרה בטבת

תענית עשרה בטבת חמורה יותר מהתעניות האחרות. אם הצום חל בשבת צמים כמו צום יום הכיפורים שדוחה את השבת. אפילו צום תשעה באב נדחה ליום ראשון אם הוא חל בשבת, אך לא עשרה בטבת.

לפי קביעות הלוח שלנו כיום, הצום אינו יכול לחול בשבת.

תענית ציבור שחלה ביום שישי מתענים, למרות שנכנסים לשבת בצום.

תחילת הצום

הצום מתחיל בעלות השחר. מותר לאכול ולשתות עד אז, אם לא ישן שנת קבע. אם ישן והתעורר לפני עלות שחר, אסור לאכול ולשתות, אלא אם כן התנה לפני שישן, שיאכל כאשר יקום. במקרה שעשה כן מותר לו לאכול ולשתות עד עלות השחר.

החייבים בצום

כל אדם בריא חייב בצום – בנים מגיל שלש עשרה ובנות מגיל שתים עשרה. חולה, אפילו חולה שאין בו סכנה, יולדת, אשה הרה או מניקה, שהצום קשה להם – פטורים מהצום. גם קטנים פטורים.

הנהגות לפטורים מהצום

מי שפטור מהצום לא יאכל בפני הציבור. יש לאכול רק מאכלים שהם לבריאות הגוף, ולא אכילה לתענוג. כך צריך לנהוג גם עם הקטנים.

מרבים בצדקה

מצווה להרבות בנתינת צדקה אגרא דתעניתא ביום התענית, ולתת את התרומה לנזקקים.

קראו גם בהרחבה אודות תרומה לחב"ד ומעשר כספים.

הוספות בתפילה

שליח ציבור מוסיף ברכת עננו בין ברכת גואל ישראל לרפאנו בתפילת שחרית ובתפילת מנחה. היחיד אומר עננו רק בתפילת מנחה באמצע ברכת שומע תפילה.

אומרים סליחות בתענית ציבור.

קוראים בתורה בפרשת "ויחל" בשחרית ובמנחה. קוראים את ההפטרה "דרשו ה' בהמצאו" בישעיה.

יום הקדיש הכללי

צום עשרה בטבת נקבע ליום הקדיש הכללי, לאמירת קדיש על קדושי השואה הי"ד, שלא נודע תאריך רציחתם.

דברי כיבושין

במסכת תענית מבואר סדר התעניות. מוציאים את התיבה לרחוב ושמים עליה אפר וכן בראש הנשיא וראש אב בית דין, וכל אחד שם על ראשו. הגדול שבהם אומר דברי כיבושין, כדי לעורר את הלבבות לתשובה. בפועל המנהג לא התקבל בעם ישראל. בליל עשרה בטבת תשל"ח עורר הרבי מליובאוויטש על החשיבות בחידוש המנהג. הוא אמר לחסידים לדאוג שבכל מקום יאמרו דברי כיבושין קצרים או תהילים בין מנחה לערבית.