טו בשבט 2023

סדר ט"ו בשבט הלכות, מנהגים, סגולות, נתינת צדקה ושמות לברכה. אתר בית חב"ד
Beit-Chabad.org

צילום: משה קווארט

יום ט"ו בשבט הוא עת רצון וסגולה גדולה לבקש ולהתפלל לישועה ובפרט לבריאות, פרנסה, ילדים, זיווג הגון ושלום בית.

מצווה להרבות בנתינת צדקה ביום ה-ט"ו בשבט.

מסרו שמות ובקשות לתפילה ותנו צדקה ביום הקדוש!

זכות מצוות הצדקה תעמוד לצידכם להתברך בגשמיות וברוחניות ובעזרת השם כל משאלות ליבכם יתקיימו לטובה ולברכה.

השמות והבקשות לתפילה יועברו לברכה בציון הקדוש של הרבי מליובאוויטש

התרומה בביט / אשראי / פייפאל.

פרטים לתרומה בהעברה בנקאית: בנק פועלים סניף 657 חשבון 614939

נא תעדכנו כאן כדי שנפיק קבלה על שמכם.

להוראת קבע בנקאית: פתחו הרשאה לחיוב חשבון עבור קוד מוסד 56211 ולאחר מכן נא עדכנו אותנו כאן

ברוכים הבאים לאתר בית חב"ד

באתר תמצאו תוכן יהודי, הלכות ומנהגים, מעגל השנה, מצוות וכו'

בנוסף באפשרותכם לתרום ולהיות שותפים בפעילות התורה והחסד של בית חב"ד

שמות התורמים יועברו לברכה לרבי מליובאוויטש

התרומות באמצעות אתר Beit-Chabad.org מוכרות לצרכי מס לפי סעיף 46

סליקת הכספים והפקת קבלות באמצעות בית חב"ד עמותת ישי"ק תומכי תמימים שבעיר אור יהודה ח.פ 580439081

תוכן עניינים

מהו ט"ו בשבט?

ט"ו בגימטריא חמישה עשר, כלומר החג מציין את היום בלוח העברי של חמישה עשר בשבט.

יום זה הוא "ראש השנה לאילנות"  לקמן נבאר את ההשלכות ההלכתיות בכך שיום זה מצויין כראש השנה.

ט"ו בשבט 2023 תאריך

ט"ו בשבט 2023 תשפ"ג יתחיל ביום ראשון בלילה 5/2/23 וימשך עד למחרת 6/2/23 בערב.

מה המשמעות התורנית לכך שחוגגים יום הולדת לעצים?

ישנם מצוות רבות שהתורה צוותה על היבול הצומח בארץ ישראל.

באתר נפרט בהרחבה את המצוות המגוונות התלויות בארץ, כעת ניתן דוגמא אחת, ממצוות ערלה.

התורה מצווה שכל עץ חדש שנוטעים להמתין 3 שנים עד שיהיה אפשר להנות מהפירות, בכל השלוש שנים הפירות מוגדרים כפרות ערלה והם אסורים באכילה.

תאריך ט"ו בשבט מציין את ראש השנה החקלאית לאילנות ונותן לנו גבול והפרדה בין שנות האילן.

כמו ערלה ישנם עוד מצוות רבות שיש השלכה הלכתית לתאריך חמישה עשר בשבט ואין כאן המקום להאריך.

למה קבעו לראש השנה דווקא את טו בשבט?

במחזור החיים של האילן יש שלב האגירת כוחות, ושלב ההוצאת פירות.

בשנים רגילות בדרך כלל חודש שבט מגיע לאחר שירדו רוב הגשמים, והאילנות מלאים בשרף ובכך מסתיים השלב הראשון.

כעת העץ מוכן לשלב השני — להוציא פירות חדשים וזה מתבטא בחנטת הפירות. (חנטה=התפתחות פירות האילן)

לכן דווקא חודש שבט ראוי להיות ראש השנה לאילנות.

למה אנו כבני אדם חוגגים חג של אילנות?

למרות שט"ו בשבט הוא חג וראש השנה לאילנות, אנו כבני אדם מציינים אותו מכמה סיבות:

  • ראשית ראש השנה לאילנות בא להזכיר לנו לומר תודה רבה לבורא עולם על כל השפע והפירות שהוא נתן לנו.
  • שנית האדם נמשל לעץ כפי שאומרת התורה "כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה" לכן אנו חוגגים את החג ששייך לאילנות אשר לו מספר דימויים לאדם ונמנה את חלקם:
  1. הגרעין של העץ ששותלים באדמה מרמז על הילדים הקטנים, שאם משקיעים בהם שהם קטנים אזי יגדל עץ יציב וחזק.
  2. השורשים של העץ שהם הבסיס והתשתית של האילן ומחזיקים אותו, מרמזים על עניין האמונה שהיא הבסיס לחיים יהודיים.
  3. תכלית האילן שיצמיח פרות, אצל האדם, הפרות הם המעשים הטובים שאדם מעניק מעצמו לזולת, אדם שעושה מעשים טובים הוא כמו עץ טוב, וחס ושלום להיפך אזי יומשל האדם לעץ סרק, וכמובן השאיפה שלנו לעצמנו וכחינוך לבני ביתנו להיות כעצי פרי.

מנהגי ט"ו בשבט

  • לא אומרים בתפילה תחנון.
  • מרבים באכילת פירות ובעיקר מפירות שבעת המינים שהשתבחה בהם ארץ ישראל שהם: חיטה, שעורה, ענבים, תאנה, רימון, זיתים, ותמרים.
  • מנהג עתיק לאכול חרובים.
  • מרבים בנתינת צדקה.
  • מתפללים בתחינה ובקשה לבורא עולם, ראו בהמשך בהרחבה סגולות לטו בשבט.

סדר טו בשבט

נוהגים לשבת יחד כל המשפחה לסעודה חגיגית ולאכול מפירות האילן.

(כפי שכתבנו לעיל לא חייב דווקא פירות יבשים, עיקר ההדגשה לאכול מפרות שבעת המינים)

מרבים בברכות ושבח לבורא עולם.

(בין עדות ישראל ישנם טכסים שונים בהתאם למסורת המשפחתית)

סגולות לטו בשבט

מובא בשם גדולי החסידות הכללית על יום חמישה עשר בשבט כיום סגולה בו נפתחים שערי שמים שנמשך לעולם שפע גדול בגשמיות וברוחניות, נמנה כמה מהעניינים שהובאו בספרים הקדושים וטוב לבקש ולהתפלל אודותם:

  • "זרע של קיימא"  – ילדים בריאים ההולכים בדרך הישר.
  • רפואה שלימה ובריאות איתנה.
  • יש מי שכתב שיום טו בשבט הוא סגולה להתפלל על זיווג הגון ושלום בית.
  • יש מי שכתב שסגולה לאישה שעקרה לאכול בט"ו בשבט מהאתרוג שברכו עליו בחג הסוכות.
  • יש מי שכתב לתת תרומה סכום של 91 מטבעות בגימטריא אילן.

ברכות לט"ו בשבט

קודם אכילת הפרות מברכים: "בָּרוּךְ אַתָּה אַדֹנָ-י אֱלֹ-הֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ.

אם אוכלים את הפרי פעם הראשונה השנה בעונה, מברכים גם ברכת שהחיינו "בָּרוּךְ אַתָּה אַדֹנָ-י אֱלֹ-הֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה.

לאחר אכילת הפרות מברכים ברכה אחרונה:

"בָּרוּךְ אַתָּה אַדֹ-נָי אֱ‑לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם עַל הָעֵץ וְעַל פְּרִי הָעֵץ וְעַל תְּנוּבַת הַשָּׂדֶה וְעַל אֶרֶץ חֶמְדָּה טוֹבָה וּרְחָבָה שֶׁרָצִיתָ וְהִנְחַלְתָּ לַאֲבוֹתֵינוּ לֶאֱכוֹל מִפִּרְיָהּ וְלִשְׂבּוֹעַ מִטּוּבָהּ.

רַחֶם נָא אֲדֹ-נָי אֱלֹ-הֵינוּ עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ וְעַל יְרוּשָׁלַיִם עִירֶךָ וְעַל צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶךָ וְעַל מִזְבְּחֶךָ וְעַל הֵיכָלֶךָ וּבְנֵה יְרוּשָׁלַיִם עִיר הַקּדֶשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ וְהַעֲלֵנוּ לְתוֹכָהּ וְשַׂמְּחֵנוּ בָהּ וּנְבָרֶכְךָ בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה

כִּי אַתָּה אֲ-דֹנָי טוֹב וּמֵטִיב לַכּל וְנוֹדֶה לְךָ עַל הָאָרֶץ וְעַל הַפֵּרוֹת. 

בָּרוּךְ אַתָּה אֲדֹ-נָי עַל הָאָרֶץ וְעַל הַפֵּרוֹת.

(על פרות ארץ ישראל מסיימים על הארץ ועל פרותיה)

חודש שבט - ט"ו בשבט
צילום: משה קווארט