טו בשבט 2025

טו בשבט 2025: מידע מעודכן לשנת תשפ"ה

טו בשבט יום קדוש ומסוגל לברכה

ט"ו בשבט הוא זמן עת רצון ויום מסוגל לבקש ולהתפלל לישועה ובפרט לבריאות, פרנסה, ילדים, זיווג הגון ושלום בית.

מצווה להרבות בנתינת צדקה ביום ט"ו בשבט.

מסרו שמות ובקשות לתפילה וברכה ותנו צדקה ביום הקדוש!

התרומה בביט / אשראי / פייפאל

לתרומה בהעברה בנקאית לחצו כאן

הקבלה מוכרת למס לפי סעיף 46

התרומה באמצעות חב"ד תומכי תמימים – אור מנחם ע"ר ח.פ 580439081

תוכן עניינים

מהו טו בשבט?

ט"ו בשבט הוא חג שנחגג ביום חמישה עשר לחודש שבט בלוח העברי.

יום זה הוא ראש השנה לאילנות, כלומר, היום שבו נקבע תחילת המחזור החקלאי החדש של עצי הפרי.

מקורו של החג הוא במשנה במסכת ראש השנה, שם מצוין כי בט"ו בשבט נקבע ראש השנה לאילנות מה שמשליך על דין תרומות, מעשרות ושאר המצוות שקשורות לפירות האילן בארץ ישראל.

טו בשבט 2025 תאריך

ט"ו בשבט 2025 תשפ"ה יתחיל ביום רביעי בלילה 12/02/2025 וימשך עד למחרת 13/02/2025 בערב.

למה אנו כבני אדם חוגגים חג של אילנות?

למרות שט"ו בשבט הוא חג וראש השנה לאילנות, אנו מציינים אותו מכמה סיבות:

  • ראשית ראש השנה לאילנות בא להזכיר לנו לומר תודה רבה לבורא עולם על השפע והפירות שנתן לנו.
  • שנית האדם נמשל לעץ כפי שאומרת התורה "כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה" לכן חוגגים את החג ששייך לאילנות שיש לו מספר דימויים לאדם כדלהלן:
  1. הגרעין של העץ ששותלים באדמה מרמז על הילדים הקטנים, שאם משקיעים בהם שהם קטנים אזי יגדל עץ יציב וחזק.
  2. השורשים של העץ שהם הבסיס והתשתית של האילן ומחזיקים אותו, מרמזים על עניין האמונה שהיא הבסיס לחיים יהודיים.
  3. תכלית האילן שיצמיח פרות, אצל האדם, הפרות הם המעשים הטובים שאדם מעניק מעצמו לזולת.
    אדם שעושה מעשים טובים הוא כמו עץ טוב, וחס ושלום להיפך אזי יומשל האדם לעץ סרק, השאיפה שלנו לעצמנו וכחינוך לבני ביתנו להיות כעצי פרי.

מנהגי ט"ו בשבט

  • לא אומרים בתפילה תחנון.
  • מרבים באכילת פירות ובעיקר מפירות שבעת המינים שהשתבחה בהם ארץ ישראל שהם: חיטה, שעורה, ענבים, תאנה, רימון, זיתים, ותמרים.
  • מנהג ישראל לאכול חרובים.
  • מרבים בנתינת צדקה.
  • מתפללים בתחינה ובקשה לבורא עולם, (בהמשך תוכלו לקרוא על סגולות לט"ו בשבט).

סדר טו בשבט

"סדר ט"ו בשבט" כולל אכילת פירות, שתיית יין, קריאת פסוקים, אמירת ברכות ודברי תורה.

נוהגים לשבת יחד כל המשפחה לסעודה חגיגית ואכילה מפירות האילן ומרבים בברכות ושבח לבורא עולם.

חשוב לציין שלא חייבים לאכול דווקא פירות יבשים, עיקר ההדגשה היא לאכול מפרות שבעת המינים

(בין עדות ישראל ישנם טקסים שונים בהתאם למסורת המשפחתית)

סגולות לט"ו בשבט

מובא בשם גדולי החסידות הכללית על יום חמישה עשר בשבט כיום סגולה בו נפתחים שערי שמים שנמשך לעולם שפע גדול בגשמיות וברוחניות, נמנה כמה מהעניינים שהובאו בספרים הקדושים וטוב לבקש ולהתפלל אודותם:

  • "זרע של קיימא"  – ילדים בריאים ההולכים בדרך הישר.
  • רפואה שלימה ובריאות איתנה.
  • יש מי שכתב שיום טו בשבט הוא סגולה להתפלל על זיווג הגון ושלום בית.
  • יש מי שכתב שסגולה לאישה שעקרה לאכול בט"ו בשבט מהאתרוג שברכו עליו בחג הסוכות.
  • יש מי שכתב לתת תרומה סכום של 91 מטבעות בגימטריא אילן.

ברכות לט"ו בשבט

לפני אכילת הפירות מברכים: "בָּרוּךְ אַתָּה אַדֹנָ-י אֱלֹ-הֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ.

אם אוכלים את הפרי פעם ראשונה בעונה, מברכים גם את ברכת שהחיינו "בָּרוּךְ אַתָּה אַדֹנָ-י אֱלֹ-הֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה.

לאחר אכילת הפירות מברכים ברכה אחרונה:

"בָּרוּךְ אַתָּה אַדֹ-נָי אֱ‑לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם עַל הָעֵץ וְעַל פְּרִי הָעֵץ וְעַל תְּנוּבַת הַשָּׂדֶה וְעַל אֶרֶץ חֶמְדָּה טוֹבָה וּרְחָבָה שֶׁרָצִיתָ וְהִנְחַלְתָּ לַאֲבוֹתֵינוּ לֶאֱכוֹל מִפִּרְיָהּ וְלִשְׂבּוֹעַ מִטּוּבָהּ.

רַחֶם נָא אֲדֹ-נָי אֱלֹ-הֵינוּ עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ וְעַל יְרוּשָׁלַיִם עִירֶךָ וְעַל צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶךָ וְעַל מִזְבְּחֶךָ וְעַל הֵיכָלֶךָ וּבְנֵה יְרוּשָׁלַיִם עִיר הַקּדֶשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ וְהַעֲלֵנוּ לְתוֹכָהּ וְשַׂמְּחֵנוּ בָהּ וּנְבָרֶכְךָ בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה

כִּי אַתָּה אֲ-דֹנָי טוֹב וּמֵטִיב לַכּל וְנוֹדֶה לְךָ עַל הָאָרֶץ וְעַל הַפֵּרוֹת. 

בָּרוּךְ אַתָּה אֲדֹ-נָי עַל הָאָרֶץ וְעַל הַפֵּרוֹת.

(על פרות ארץ ישראל מסיימים על הארץ ועל פירותיה)

מה המשמעות ההלכתית שחוגגים יום הולדת לעצים?

בלוח השנה העברי, כל שנה יש לה מחזור חקלאי משלה. הפירות שגדלו לפני ט"ו בשבט שייכים לשנה הקודמת, והפירות שגדלים אחרי ט"ו בשבט שייכים לשנה החדשה.
לדוגמה:

אם עץ הניב פרי לפני ט"ו בשבט – הוא נחשב לפרי של השנה הקודמת.
אם פרי התחיל לגדול אחרי ט"ו בשבט – הוא שייך לשנה החדשה.

יש לכך השלכה הלכתית למספר דינים, ונביא מספר דוגמאות:

1. סוגי המעשרות

ע"פ ההלכה יש להפריש סוגי מעשרות שונים מהפירות וירקות, תאריך ט"ו בשבט קובע את הגבול בין השנים שנדע לאיזה שנה הפירות שייכים – ובהתאם איזה סוג מעשר יש להפריש:

  • מעשר ראשון: ניתן ללוויים (10% מהיבול).
  • מעשר שני: בשנים 1, 2, 4, 5 למחזור השמיטה – פירות המעשר נאכלים בטהרה בירושלים.
  • מעשר עני: בשנים 3 ו-6 למחזור השמיטה – פירות המעשר ניתנים לעניים.

2. שביעית (שנת שמיטה):

גם בדיני שמיטה זה חשוב – האם הפרי שייך לשנת השמיטה או לשנה אחרת תלוי אם הוא גדל לפני או אחרי ט"ו בשבט.

3. עורלה

התורה מצווה שכל עץ חדש שנוטעים יש להמתין 3 שנים עד שיהיה אפשר להנות מהפירות, בכל השלוש שנים הפירות מוגדרים כפירות ערלה והם אסורים באכילה.

תאריך ט"ו בשבט מציין את ראש השנה החקלאית לאילנות ונותן לנו גבול והפרדה בין שנות האילן, לספור את שלושת השנים.

למה קבעו שראש השנה לאילנות יהיה דווקא בתאריך ט"ו בשבט?

במחזור החיים של האילן יש שלב האגירת כוחות, ושלב ההוצאת פירות.

בשנים רגילות בדרך כלל חודש שבט מגיע לאחר שירדו רוב הגשמים, והאילנות מלאים בשרף ובכך מסתיים השלב הראשון.

כעת העץ מוכן לשלב השני – להוציא פירות חדשים וזה מתבטא בחנטת הפירות. (חנטה=התפתחות פירות האילן)

לכן דווקא חודש שבט נקבע להיות ראש השנה לאילנות.

ט"ו בשבט 2025

תרומה לט"ו בשבט

יום ט"ו בשבט הוא עת רצון וזמן מסוגל לבקש ולהתפלל לישועה

תרומה לט"ו בשבט

יום ט"ו בשבט הוא עת רצון וזמן מסוגל לבקש ולהתפלל לישועה

Beit-chabad.org

קבלה מוכרת למס (סעיף 46)

ניתן לפנות אלינו גם באמצעות whatsapp