הזכרת נשמות
מנהג ישראל להזכיר את נשמות יקירי לב שהלכו לעולמם ולהתחייב לתת צדקה לעילוי נשמתם, בכך גורמים לנשמה אושר ושמחה.
ניתן לתרום דרך האתר: בביט / אשראי / פייפאל
קבלה מוכרת לצרכי מס לפי סעיף 46 תשלח למייל בסיום
התרומה באמצעות חב"ד תומכי תמימים – אור מנחם (ע"ר) ח.פ 580439081
בארבעת מועדי השנה יום כיפור, שמחת תורה, שביעי של חג הפסח, וחג השבועות נוהגים להזכיר את נשמות יקירי לב שהלכו לעולמם.
המנהג להתחייב "בתפילת יזכור" לתת צדקה לעילוי נשמתם.
טוב להקדיש את נתינת הצדקה שהתחייבו לתת בתפילת היזכור לישיבה, וכך זוכים שלימוד התורה של התלמידים במשך כל השנה מליץ יושר לעילוי הנשמה.
התרומה ל'נדבת יזכור' היא עבור ישיבת חב"ד תומכי תמימים ומוכרת לצרכי מס לפי סעיף 46
מהו מנהג הזכרת נשמות?
נוהגים בארבעת מועדי השנה הבאים:
יום כיפור, שמחת תורה, שביעי של חג הפסח, וחג השבועות להזכיר נשמות, כל אדם את יקירי לב שהלכו לעולמם.
בנוסף המנהג לנדור צדקה לעילוי נשמתם.
נוסח תפילת הזכרת נשמות:
נוסח הזכרת נשמות למִי שֶׁאֵין לוֹ אבא :
יִזְכֹּר אֶלה-ים נִשְׁמַת אַבָּא מוֹרִי (שם אבא בֶּן שם אביו ) שֶׁהָלַךְ לְעוֹלָמוֹ, בַּעֲבוּר שֶׁבְּלִי נֶדֶר אַתֶּן צְדָקָה בַּעֲדוֹ בְּשָׂכָר זֶה תְּהֵא נַפְשׁוֹ צְרוּרָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים עִם נִשְׁמַת אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, שָׂרָה רִבְקָה רָחֵל וְלֵאָה, וְעִם שְׁאַר צַדִּיקִים וְצַדְקָנִיּוֹת שֶׁבְּגַן עֵדֶן, וְנאמַר אָמן.
מי שאין לו אמא יאמר
יזכור אלה-ים נשמת אמי מורתי (שם אמא בת אביה ) שהלכה לעולמה בעבור שבלי נדר אתן צדקה בעדה. בשכר זה תהא נפשה צרורה בצרור החיים עם נשמת אברהם יצחק ויעקב, שרה רבקה רחל ולאה, ועם שאר צדיקים וצדקניות שבגן עדן, ונאמר אמן.
תפילת א-ל מלא רחמים
לאחר הזכרת נשמות אומרים תפילת א-ל מלא רחמים, ובחלק מקהילות ישראל אומרים גם תפילת אב הרחמים
המשמעות של תפילת יזכור
יזכור מלשון זיכרון, בתפילה הזו אנו מבקשים מבורא עולם לזכור את אותם יקירי לב שנפטרו מן העולם.
כאשר אנו מתפללים את סדר הזכרת נשמות אנו מחזקים את הקשר ומכבדים את יקירנו שנפטרו מן העולם.
המרכיב העיקרי של תפילת יזכור הוא ההתחייבות שלנו לתת צדקה לאחר החג לכבוד ולעילוי נשמת הנפטר.
על ידי מתן צדקה, אנו מבצעים פעולה חיובית בעולם הזה הגשמי, מה שהנפטר כבר אין ביכולתו לעשות.
מי אומר יזכור
אדם שאחד מהוריו אינו בחיים, אומר תפילת יזכור עבורם.
בנוסף ניתן לומר יזכור עבור כל יהודי שנפטר כמו קרובי משפחה וחברים.
בעת קריאת תפילת יזכור על יותר מאדם אחד, יש לחזור על פסקת היזכור , ולהחליף את המילים בהתאמה לדוגמא במקום "אבא מורי" לומר בעלי/בני/אחי/דודי סבי וכו'.
'מעות יזכור'
מובא בספרים הקדושים שעת רצון לנדור צדקה בעד הזכרת נשמתם ולהתפלל עליהם שתיהיה הנשמה בצרור החיים.
דיוק הלשון בלי נדר
בעת ההתחייבות לתת צדקה יש להקפיד לומר "בעבור שאתן בלי נדר צדקה" וזה ע"פ הגמרא בנדרים להימנע מלנדור ובודאי זכות היא לנפטרים בעצם המחשבה טובה לתת את הצדקה גם ללא גדר של נדר.
זהירות הנתינה לצדקה תכף ובסמוך לחג
יש להקפיד לתת לצדקה מיד ובסמוך לחג בלא עיכוב מיותר בכדי שיוכל לקיים את מחשבתו ולפרוע לצדקה כי אם לא כן יהפוך אליו הנשמה למקטרג חס ושלום.
ניתן לתרום את התרומה באמצעות האתר.
מקור מנהג הזכרת נשמות
בשולחן ערוך סימן תרכ"א נכתב:
"נהגו לדר צדקות ביום הכיפורים בעד המתים" ומוסיף הרמ"א "ומזכירים נשמותיהם דהמתים גם כן יש להם כפרה ביום הכיפורים"
מוסיף המשנה ברורה: "לכן נקרא יום הכיפורים בלשון רבים לבטא את הכפרה לחיים ולמתים"
על ידי נתינת הבן לצדקה לעילוי נשמת האבא מועיל לו להקל דינו"
מנהג הזכרת נשמות בשאר החגים
בספר טעמי המנהגים מובא טעם הזכרת נשמות בשאר החגים ונצטט את לשונו הקדוש מספר קב היישר:
"מפני שבזמן שבית המקדש היה קיים היו נשמות האבות והצדיקים באים לבית מקדש של מטה ולכן גם כעת צריך להזכיר נשמות אבותינו כדי שזכותם תיהיה עומדת לנו"
סדר תפילת יזכור
נוהגים מי שהוריו בחיים לצאת מבית הכנסת בזמן תפילת הזכרת נשמות.
הסיבה לכך, לא יפה שיהיה מצב שחלק יתפללו ויזכירו את נשמת יקיריהם וחלק יהיו בשקט, ויש שחששו גם לעין הרע.
הזכרת נשמות בשנה הראשונה
ישנם חילוקי מנהגים, המנהג הרווח שאין מזכירים את מי שנפטר במשך השנה, שמא הזכרתו תהיה כרוכה בצער, ותפגע במצוות השמחה בחג.
איפה נאמרת תפילת יזכור?
לכתחילה יש לומר את התפילה במנין בנוכחות 10 יהודים בבית הכנסת, וכשאין אפשרות גם היחיד יכול לומר את התפילה בביתו.
נר נשמה
מנהג ישראל להדליק בכל חג שאומרים בו תפילת יזכור נר נשמה לעילוי נשמת יקירי לב ההורים והקרובים שהלכו לעולמם (כן מובא בספר פני ברוך בשם "גשר החיים".)
הרבי באחת ההזדמנויות אמר שלא ראה אצל חמיו שנהג להדליק נר, ואין זה מנהג חב"ד.
נציין שבכל מקרה רצוי להשאיר אש דלוקה לצורך בישול והדלקה בחג.