הזכרת נשמות
"הזכרת נשמות" - מדריך מקיף כל מה שצריך לדעת על תפילת יזכור בחגים
צילום: משה קווארט
תרומת לעילוי נשמת 'יזכור'
תוכן תפילת "יזכור" הוא לעורר רחמים על נשמות יקירי לב שהלכו לעולמם ולהתנדב לתת צדקה לעילוי נשמתם.
התרומה בביט / אשראי / פייפאל
הקבלה מוכרת למס לפי סעיף 46
>> באם הנכם מעוניינים לתרום לפרויקט בניה של מרכז חסד או בית מדרש לעילוי נשמת יקירכם
בארבעת מועדי השנה יום כיפור, שמחת תורה, שביעי של חג הפסח, וחג השבועות נוהגים להזכיר את נשמות יקירי לב שהלכו לעולמם.
תוכן התפילה, לעורר רחמים על נשמות יקירי לב שהלכו לעולמם ולהתנדב לתת צדקה לעילוי נשמתם.
המנהג לומר בתפילה "בַּעֲבוּר שֶׁבְּלִי נֶדֶר אַתֶּן צְדָקָה בַּעֲדוֹ", ומצווה להעביר את הצדקה בסמוך לחג.
תוכן עניינים:
מהו מנהג הזכרת נשמות?
נוהגים בארבעת מועדי השנה הבאים:
יום כיפור, שמחת תורה, שביעי של חג הפסח, וחג השבועות להזכיר את נשמות יקירי לב שהלכו לעולמם, ולנדור צדקה לעילוי נשמתם.
נוסח תפילת הזכרת נשמות:
מי שאין לו אבא יאמר:
יִזְכֹּר אֶלה-ים נִשְׁמַת אַבָּא מוֹרִי (שם אבא בֶּן שם אביו ) שֶׁהָלַךְ לְעוֹלָמוֹ, בַּעֲבוּר שֶׁבְּלִי נֶדֶר אַתֶּן צְדָקָה בַּעֲדוֹ בְּשָׂכָר זֶה תְּהֵא נַפְשׁוֹ צְרוּרָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים עִם נִשְׁמַת אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, שָׂרָה רִבְקָה רָחֵל וְלֵאָה, וְעִם שְׁאַר צַדִּיקִים וְצַדְקָנִיּוֹת שֶׁבְּגַן עֵדֶן, וְנאמַר אָמן.
מי שאין לו אמא יאמר:
יזכור אלה-ים נשמת אמי מורתי (שם אמא בת אביה ) שהלכה לעולמה בעבור שבלי נדר אתן צדקה בעדה. בשכר זה תהא נפשה צרורה בצרור החיים עם נשמת אברהם יצחק ויעקב, שרה רבקה רחל ולאה, ועם שאר צדיקים וצדקניות שבגן עדן, ונאמר אמן.
תפילת א-ל מלא רחמים
לאחר הזכרת נשמות אומרים תפילת א-ל מלא רחמים, ובחלק מקהילות ישראל אומרים גם תפילת אב הרחמים.
המשמעות של תפילת יזכור
יזכור מלשון זיכרון, בתפילה הזו אנו מבקשים מבורא עולם לזכור את אותם יקירי לב שנפטרו מן העולם.
כאשר מתפללים את סדר 'הזכרת נשמות' אנו מחזקים את הקשר ומכבדים את יקירנו שנפטרו מן העולם.
המרכיב העיקרי של תפילת יזכור הוא ההתחייבות שלנו לתת צדקה לאחר החג לכבוד ולעילוי נשמת הנפטר.
על ידי מתן צדקה, אנו מבצעים פעולה בעולם הזה הגשמי לזכות הנשמה, מה שהנפטר כבר לא יכול לעשות.
מי אומר יזכור?
אדם שאחד מהוריו אינו בחיים, אומר תפילת יזכור עבורם.
בנוסף ניתן לומר יזכור עבור כל יהודי שנפטר כמו קרובי משפחה וחברים.
בעת קריאת תפילת יזכור על יותר מאדם אחד, יש לחזור על פסקת היזכור , ולהחליף את המילים בהתאמה לדוגמא במקום "אבא מורי" לומר בעלי/בני/אחי/דודי סבי וכו'.
'מעות יזכור'
מובא בספרים הקדושים שעת רצון לנדור צדקה בעד הזכרת נשמתם ולהתפלל עליהם שתיהיה הנשמה בצרור החיים.
דיוק הלשון בלי נדר
בעת ההתחייבות לתת צדקה יש להקפיד לומר "בעבור שאתן בלי נדר צדקה" וזה ע"פ הגמרא בנדרים להימנע מלנדור ובודאי זכות היא לנפטרים ע"י עצם המחשבה לתת את הצדקה גם ללא גדר של "נדר".
זהירות הנתינה לצדקה תכף ובסמוך לחג
יש להקפיד לתת את הצדקה מיד ובסמוך לחג בלא עיכוב מיותר בכדי שיוכל לקיים את מחשבתו ולפרוע לצדקה כי אם לא כן יהפוך אליו הנשמה למקטרג חס ושלום.
ניתן לתרום את התרומה באמצעות האתר.
מקור מנהג הזכרת נשמות
בשולחן ערוך סימן תרכ"א נכתב:
"נהגו לדר צדקות ביום הכיפורים בעד המתים" ומוסיף הרמ"א "ומזכירים נשמותיהם דהמתים גם כן יש להם כפרה ביום הכיפורים"
מוסיף המשנה ברורה: "לכן נקרא יום הכיפורים בלשון רבים לבטא את הכפרה לחיים ולמתים"
על ידי נתינת הבן לצדקה לעילוי נשמת האבא מועיל לו להקל דינו".
מנהג הזכרת נשמות בשאר החגים
בספר טעמי המנהגים מובא טעם הזכרת נשמות בשאר החגים ונצטט את לשונו הקדוש מספר קב היישר:
"מפני שבזמן שבית המקדש היה קיים היו נשמות האבות והצדיקים באים לבית מקדש של מטה ולכן גם כעת צריך להזכיר נשמות אבותינו כדי שזכותם תיהיה עומדת לנו"
סדר תפילת יזכור
נהוג שמי שהוריו בחיים יוצא מבית הכנסת בזמן תפילת הזכרת נשמות.
הסיבה לכך משום שלא יפה שיהיה מצב שחלק יתפללו ויזכירו את נשמת יקיריהם וחלק יהיו בשקט, ויש שחששו גם לעין הרע.
הזכרת נשמות בשנה הראשונה
ישנם חילוקי מנהגים בעניין הזכרת נשמות בשנה הראושנה הסמוכה לפטירה.
המנהג הרווח לא להתפלל תפילת יזכור בשנה הראשונה, כדי לא לפגוע בשמחה בחג.
איפה נאמרת תפילת יזכור?
לכתחילה יש לומר את התפילה במנין בנוכחות 10 יהודים בבית הכנסת, וכשאין אפשרות גם היחיד יכול לומר את התפילה בביתו.
נר נשמה
מנהג ישראל להדליק בכל חג שאומרים בו תפילת יזכור נר נשמה לעילוי נשמת יקירי לב ההורים והקרובים שהלכו לעולמם (כן מובא בספר פני ברוך בשם "גשר החיים".)
הרבי באחת ההזדמנויות אמר שלא ראה אצל חמיו שנהג להדליק נר, ואין זה מנהג חב"ד.
נציין שבכל מקרה רצוי להשאיר אש דלוקה לצורך בישול והדלקה בחג.