שמחת תורה

שמחת תורה 2022 - הלכות ומנהגי החג
באתר Beit-Chabad.org

שמחת תורה

התרומה באמצעות ביט / אשראי / פייפאל.

ניתן לתרום גם בהעברה בנקאית בנק הפועלים סניף 657 חשבון 614939

לאחר ההעברה נא תעדכנו כאן כדי שנפיק קבלה על שמכם.

ברוכים הבאים לאתר בית חב"ד כאן תלמדו את הלכות ומנהגי ראש השנה

"ותשובה ותפילה וצדקה מעבירים את רוע הגזירה" באפשרותכם לתרום לצדקה תרומה לבית חב"ד באתר אונליין

בזכות התרומה תזכו בע"ה לשפע ברכה והצלחה בגשמיות וברוחניות

שמות התורמים יוזכרו לברכה בציון הקדוש של הרבי מליובאוויטש

התרומות לבית חב"ד באמצעות אתר Beit-Chabad.org מוכרות לצרכי מס לפי סעיף 46

סליקת הכספים והפקת קבלות תרומה באמצעות בית חב"ד עמותת ישי"ק תומכי תמימים שבעיר אור יהודה ח.פ 580439081

תוכן עניינים

שמיני עצרת

חג 'שמחת תורה' נחוג בארץ כיום אחד מחובר עם 'שמיני עצרת' (ובחוץ לארץ כיום נפרד בפני עצמו לאחר 'שמיני עצרת') היום השמיני שאחר שבעת ימי חג הסוכות. לחג זה בכתוב אין סיבה מיוחדת אלא רק מצוין בפשטות כי יש לחוג את יום השמיני שאחר חג הסוכות כחג עצמאי.

שמחת תורה -משל המובא במדרש

המדרש מביא על כך משל מעניין לסיבת המועד של יום זה (מדרש 'במדבר רבה, כ"א, כ"ד): "משל למלך שעשה סעודה שבעת ימים וזימן כל בני אדם שבמדינה בשבעת ימי המשתה, כיון שעברו שבעת ימי המשתה אמר לאוהבו כבר יצאנו ידינו מכל בני המדינה נגלגל אני ואתה במה שתמצא – ליטרא בשר או של דג או ירק.

כך אמר הקב"ה לישראל "ביום השמיני עצרת תהיה לכם" גלגלו במה שאתם מוצאים בפר אחד ואיל אחד".

שמיני עצרת הוא חג בו אנו מתקרבים לקב"ה מחמת הקשר והקרבה השוררים בינינו. זהו חג שמבטא את אהבת ה' אלינו ואת רצונו בקרבתנו אליו.

מלבד עצם השמחה בחג זה בכתוב לא מופיע פירוט על קיום מצוות מיוחדות בחג. אמנם במנהגי ישראל השתרש הדבר לערוך שמחה מיוחדת לציון סיום קריאת התורה והתחלתה מחדש בשמחת תורה.

סיום קריאת התורה והתחלתה מחדש ביום שמחת תורה

ב'שמחת תורה' מסיימים את מחזור קריאת התורה השנתי בפרשת 'וזאת הברכה' ומיד לאחר מכן מתחילים את המחזור החדש בקריאת תחילת פרשת 'בראשית'.

העולים לתורה בעליות אלו מכונים 'חתן תורה' ו'חתן בראשית'.

כמו כן נהוג מנהג מיוחד בו עולים לתורה כל הנוכחים בקהל. המידה וכמות האנשים גדולה מכמות העליות מעלים לתורה כמה אנשים ביחד מתוך שמחה ואחדות.

בנוסף ישנה עלייה מיוחדת שנקראת עליית 'כל הנערים' בה עולים לתורה כל הילדים שמתחת לגיל בר מצווה עולים לקריאת התורה – בליווי אדם שמעל גיל שלוש עשרה.

מנהג ה'הקפות' מסביב לבימת קריאת התורה

את חגיגת סיום התורה והתחלתה מחד מציינים באמצעות מנהג ה'הקפות' כאשר מוציאים את כל ספרי התורה מהארון קודש ורוקדים עמם מסביב לבימת הקריאה בתורה.

בתורת החסידות מוסבר טעמו של מנהג זה בכך שריקוד זה עם ספרי התורה נעשה כאשר ספרי התורה אינם פתוחים וניתנים לקריאה ולימוד מתוכם אלא כשהם מונחים בנרתיקם הקבוע.

בכך מתבטא עניין זה של שמחת היהודי בתורה שאינה תלוית הבנתו האישית אלא עם עצם קיומה של התורה כחלק בלתי נפרד מזהות היהודי.

את מנהג ה'הקפות' מקיימים בלילה וביום (ובחוץ לארץ רק בליל שמיני עצרת ולאחר מכן בלילה שלאחריו ליל שמחת תורה וביום).

ה'הקפות' נערכות לאחר תפילת ערבית כאשר מוציאים את ספרי התורה ומכבדים אנשים שונים בנשיאתם והחזן מקריא פסוקים שונים קודם שמסובבים ורוקדים עם ספרי התורה.

ביום שמחת תורה ה'הקפות' נערכות אחר תפילת שחרית קודם קריאת התורה.

(למנהגים שונים יש העורכים את ה'הקפות' אחר קריאת התורה ביום).

'הקפות שניות'

בארץ ישראל נוהג רק יום אחד של חג ואילו בחוץ לארץ ישנם שני ימים.

לשם כך התפשט מנהג ה'הקפות שניות' בארץ ישראל בו במוצאי שמחת תורה לאחר צאת החג עורכים חגיגה מיוחדת של הקפות נוספת.

טעם מנהג זה הוא לשם השתתפות וחיבור של בני ארץ ישראל עם אחיהם הנמצאים בחוץ לארץ.

שמחת תורה