יט כסלו

י״ט בכסלו – חג הגאולה וראש השנה לחסידות

י״ט בכסלו, ולאחריו כ׳ בכסלו, הם ימים מיוחדים המציינים בחסידות חב״ד את חג הגאולה – היום בו יצא רבי שניאור זלמן מלאדי (אדמו״ר הזקן), מייסד חסידות חב״ד, מן המאסר ברוסיה הצארית
בשנת ה׳תקנ״ט (1798).

ימים אלו נחשבים בחסידות חב״ד גם לראש השנה לחסידות, והם מסמלים נקודת מפנה מרכזית בהתפשטות תורת החסידות ובהפצת פנימיות התורה בעולם.

בנוסף, יום י״ט בכסלו הוא גם יום ההילולא של רבי דוב בער ממזריטש, המכונה המגיד ממזריטש – רבו של אדמו״ר הזקן וממשיך דרכו של הבעל שם טוב.

הרקע ההיסטורי והעימות עם מתנגדי החסידות

בשלהי המאה השמונה עשרה התנהל מאבק חריף בין תנועת החסידות לבין מתנגדיה, בעיקר בליטא. במסגרת עימותים אלו הוגשו לשלטונות הרוסיים
הלשנות חמורות נגד אדמו״ר הזקן.

המלשינים טענו כי הוא פועל נגד שלטון הצאר, ומסייע לאימפריה העות׳מאנית אשר שלטה באותה עת בארץ ישראל ונמצאה במלחמה עם רוסיה.

הבסיס העיקרי להלשנה היה יוזמתו של אדמו״ר הזקן לאסוף כספי צדקה ולשלחם ליהודים ולחסידים שישבו בארץ ישראל.

האיגרת לחסידים ערב המעצר

באיסור חג סוכות, זמן קצר לפני מעצרו, שלח אדמו״ר הזקן מכתב לחסידיו ולמקושריו.
במכתב זה קרא לחיזוק האמונה והביטחון בה׳, והדגיש את הצורך בהתנהלות מתונה ואחראית
כלפי מתנגדי החסידות.

הוא הורה לזקני החסידים להשגיח על הצעירים, ולצעירים – להישמע להדרכת הזקנים, כדי לשמור על אחדות פנימית ויציבות רוחנית.

המעצר והמאסר במבצר פטרופבלובסקיה

בחול המועד סוכות הגיעו שליחי השלטון לעצור את אדמו״ר הזקן.
המעצר עצמו בוצע לאחר החג, והוא הובל במרכבה שחורה – אמצעי שנועד באותה תקופה להובלת מורדים במלכות – אל מבצר פטרופבלובסקיה שבפטרבורג.

בכלא עבר אדמו״ר הזקן סדרת חקירות שעסקו במהות תורת החסידות ובהשקפתה.
הוא השיב בהרחבה ובבהירות, ותשובותיו התקבלו על דעת החוקרים.

מאמצי החסידים והנהגות כלליות

עם היוודע דבר המאסר, התכנסו החסידים והקימו ועד מיוחד שנועד לפעול לשחרור אדמו"ר הזקן.
הוועד עסק בגיוס כספים, בדאגה לצורכי אדמו״ר הזקן, ובתמיכה בחסידים וביישוב היהודי בארץ ישראל.

במקביל קיבלו החסידים על עצמם הנהגות מיוחדות: אמירת תהילים, תעניות, הגבלת שמחות ולהרבות בנתינת צדקה.

שהות אדמו"ר הזקן בכלא והביקורים בתאו

אדמו״ר הזקן שהה במאסר חמישים ושלושה ימים.
על פי המסורת החסידית, במהלך תקופה זו הופיעו אליו הבעל שם טוב
והמגיד ממזריטש, והסבירו כי המאסר נובע מקטרוג על גילוי החסידות בגלוי.

כאשר שאל האם עליו להמשיך בכך לאחר השחרור, נענה כי אדרבה – לאחר הגאולה עליו להוסיף ולהפיץ את תורת החסידות ביתר שאת.

גם שרים בכירים ואף הצאר עצמו ביקרו בתאו, ושיחותיהם עמו הותירו רושם עמוק
מאישיותו וחכמתו.

הגאולה בי״ט בכסלו

לאחר שהתברר לשלטונות כי האשמות אינן מבוססות, הוחלט לשחרר את אדמו״ר הזקן.
הוא סיפר כי בעת אמירת תהילים, עם הגיעו לפסוק “פדה בשלום נפשי”, עוד לפני סיום הפרק, נמסרה לו הבשורה על השחרור.

שחרור זה נקבע בחסידות חב״ד כיום חג – חג הגאולה – המסמל גאולה אישית וכללית כאחד.

המאסר השני ושחרורו בחנוכה

כשנתיים לאחר מכן, בשנת ה׳תקס״א, נאסר אדמו״ר הזקן פעם נוספת, בעקבות דיווח של קהילת פינסק לשלטונות, שבו נטען כי תורת החסידות מהווה דת חדשה ובעלת יסודות חתרניים.

גם ממאסר זה שוחרר אדמו״ר הזקן באותה שנה, בעת חג החנוכה.

מנהגי חג הגאולה בקהילות החסידים

• עריכת התוועדויות חסידיות
• אי אמירת תחנון בתפילה
• לתת תרומה לצדקה.
• איחולים מסורתיים: “לשנה טובה בלימוד החסידות ובדרכי החסידות תיכתבו ותיחתמו”
• חלוקת לימוד מסכתות הש״ס בין חברי הקהילה

אירועי יט כסלו

אירועי יט כסלו מתקיימים מדי שנה ברחבי הארץ. במהלך האירועים נערכות התוועדויות חסידיות, שיעורי תורה, סעודות חגיגיות ומופעים מיוחדים לציון חג הגאולה.

מִבֵּין האירועים הבולטים של י״ט בכסלו נמנים אירועי צמאה, בהם משתתפים עשרות אלפי אנשים.

האירוע מתקיים בבנייני האומה בירושלים וכולל ניגוני חסידות, דברי תורה וחוויה רוחנית מרוממת, המושכת קהל רחב מכל גווני הציבור.