סיפור על צדקה

סיפור על צדקה

להלן סיפור מרתק על מצוות הצדקה (על-פי ויקרא רבה ה, ד).

סיפור על צדקה – אבא יודן

אי שם בעיר אחת חי יהודי בשם אבא יודן.

הוא היה ידוע בעושרו הרב ובנכסיו הרבים. אבא יודן היה בעל שדות פוריים, עסקים מצליחים ואחוזות רבות.

בכל שנה, כשעברו החכמים באותו אזור על מנת לאסוף צדקה עבור לומדי התורה, אבא יודן היה יוצא לקראתם בחיוך רחב. הוא היה מעניק להם תרומה נכבדה ביד רחבה, מתוך אמונה ושמחה של מצווה.

אבא יודן יורד מנכסיו

אך גלגל חוזר בעולם, גם הונו של אבא יודן לא היה חסין מפני נסתרות ההשגחה העליונה. בעקבות שורת השקעות כושלות ומזל ביש, מצא את עצמו אבא יודן מאבד את כל רכושו.

השדות הרחבים, האחוזות המפוארות, העסקים הפורחים – הכל הלך לאיבוד, ולא נותרו לו כי אם שדה אחת קטנה ופרה צנועה.

נתינה מכל הלב

ויהי היום, ולעיר הגיעו החכמים לאסוף את הצדקה כמו בכל שנה, כששמע אבא יודן על בואם, התבייש לצאת החוצה. הוא התחבא בביתו, ליבו כבד ממבוכה וכאב. "איך אוכל להביט בפניהם ולא להעניק להם דבר?" חשב לעצמו, "איך אפסיד כך מצווה כה חשובה עליה לא וויתרתי מעולם?", ראתה אותו אשתו כשהוא נבוך ושאלה אותו מה אירע, סיפר לה אבא יודן על בואם של החכמים לעיר, על רצונו העז לתרום, אך אין לו את היכולת לעשות זאת.

אשתו, אישה צדקת, חשבה מעט ואמרה: "בעלי הצדיק, אל תתייאש. הרי יש לנו עדיין שדה קטנה. מכור את חציה ואת הכסף תן לחכמים. גם אם זה מעט, הרי נתינה מעומק הלב היא היקרה מכל."

שמע אבא יודן לעצתה של אשתו והלך במהרה למכור את חצי השדה. סכום הכסף שקיבל בתמורה היה אמנם צנוע, אך בעיני אבא יודן הוא היה יקר מפז.

החכמים שהגיעו באותו יום לביתו, התקבלו בברכה על ידי אבא יודן. הוא נתן להם את הכסף שקיבל ממכירת חצי השדה.

החכמים, שהתרשמו עמוקות ממסירות נפשו על המצווה, בירכו אותו בהתרגשות שבמהרה יחזיר לו ה' את עושרו הקודם ואפילו יותר מכך.

השכר בזכות מצוות הצדקה

כמה ימים לאחר מכן, בשעה שעבד אבא יודן בחלקת השדה הקטנה שנותרה לו. בעודו חורש את השדה עם פרתו, נפלה לפתע הפרה לבור ושברה את רגלה.

ליבו של אבא יודן נפל בקרבו. "עכשיו אפילו פרה לא נשארה לי," אמר לעצמו בעצב. במר יאושו הוא ירד לבור כדי לחלץ את פרתו הפצועה.

בעודו מנסה לשחרר את הפרה מהבור, הבחין לפתע בתיבה גדולה הקבורה שם. סקרנותו גברה עליו והוא פתח את התיבה. עיניו נצצו בתדהמה.

הוא מצא אוצר! התיבה הייתה גדושה במטבעות זהב, תכשיטים יקרים, אבני חן ויהלומים. באותו רגע, הבין אבא יודן שברכת החכמים התגשמה והוא הולך לשוב למעמדו הקודם.

באמצעות האוצר שמצא, החל אבא יודן לחזור למעמדו. הוא קנה שדות חדשים, הקים שוב את עסקיו ואט אט חזר לעושרו הקודם ואף יותר מכך.

כששנה חלפה ושוב הגיעו החכמים לכפר, הם מצאו את אבא יודן שוב בעמדתו כעשיר נדיב. הוא קיבל את פניהם בהתרגשות וסיפר להם איך ברכתם התגשמה במלואה. כמובן שהוא לא נתן להם לעזוב בלי שהעניק להם תרומה נכבדת, אף יותר ממה שנתן בשנים הקודמות.