הלכות צדקה
הלכות צדקה לאור מקורות ההלכה
Beit-Chabad.org
צילום: משה קווארט
צדקה לפני יום הדין
בראש השנה יקבע בבית דין של מעלה איך תראה השנה הבאה עלינו לטובה בזוגיות, פרנסה, ילדים ובריאות.
כולנו מתפללים שידונו אותנו לכף זכות!
בימים אלו מרכז החסד נערך לחלק אלפי סלי מזון למשפחות נזקקות מכל רחבי הארץ.
תרמו לצדקה והזכות תלווה אתכם ביום הדין כשספרי חיים פתוחים בשמים.
התרומה בביט / אשראי / פייפאל
שמות התורמים והבקשות לתפילה יועברו לברכה אצל ציון הרבי מליובאוויטש
הקבלה מוכרת למס לפי סעיף 46
ברוכים הבאים לאתר חב"ד אור בלב
באתר תוכן יהודי, הלכות ומנהגים, פרשת השבוע, חגי ישראל ומועדי השנה ועוד..
באפשרותכם להיות שותפים בפעילות החסד והנתינה.
שמות התורמים יועברו לברכה בציון הרבי מליובאוויטש
התרומה בביט / אשראי / פייפאל והקבלה מוכרת לצרכי מס לפי סעיף 46
תוכן עניינים
הלכות צדקה
במאמר הבא נצטט את הלכות מצוות הצדקה לאור מקורות היהדות וההלכה היהודית.
ההגדרה הבסיסית של מצוות צדקה היא דאגה לעניים. כאשר ישנו אדם שאינו יכול לדאוג לעצמו לצרכיו, אנו מחויבים למלאות לו את מחסורו, ובלשון הכתוב: "די מחסורו אשר יחסר לו".
מה צריכים לתת?
הצדקה הכי טובה היא לעזור לאדם להתייצב בעצמו מבחינה כלכלית. אם במתן הלוואה או סידור מקום עבודה וכדומה.
כאשר האדם כבר עני ואין באפשרותו לדאוג לעצמו, החיוב הוא לדאוג לו הן לצרכים הבסיסיים כמו מזון, ביגוד ולינה. והן לצרכים נוספים כמו הוצאות חתונה, הוצאות רפואיות, שכר לימוד וכדומה.
באם ישנה אפשרות, יש לדאוג לעני לכל מה שהיה רגיל אליו קודם לכן, אף אם מדובר ברמת חיים גבוהה יחסית לסטנדרט.
בכללות יש לדאוג לעניים שיוכלו גם הם לחיות בכבוד, ולתת להם את כל ההוצאות שיש לאדם ממוצע.
באפשרותכם לתת תרומה אונליין באמצעות מרכז החסד של חב"ד אור בלב.
מי חייב בהלכות צדקה?
החיוב בצדקה הוא לכל אחד שיש לו רכוש משלו. גם עני שמתפרנס בעצמו מהצדקה, צריך לתת משהו קטן לצדקה לעני אחר.
איש ואשה שמנהלים משק בית משותף יכולים לתת את הצדקה ביחד מהרכוש המשותף. באם יש לכל אחד רכוש נפרד עליו להפריש ממנו בעצמו.
בעיקרון ילדים אינם חייבים בצדקה, אך חשוב לחנכם לנתינת צדקה, או מרכוש ההורים או מהכסף הפרטי שיש להם.
כמה לתת?
התשובה האמיתית לשאלה כמה צדקה צריך לתת, היא בלי גבול. התורה אומרת "פתוח תפתח את ידך" ודרשו חז"ל את כפל הלשון, "פתוח תפתח אפילו מאה פעמים", דהיינו המצווה לא מוגבלת בכמות הכסף או הפעמים שמבקש העני אלא תמיד עלינו למלאות את חסרונם של העניים עד שלא יצטרכו.
ולכן כאשר באם היה לאדם ממון רב ללא הגבלה היה עליו לפרנס את כל העניים.
בפועל כאשר אין ביכולת כל אחד לדאוג לכל צרכי הצדקה המרובים, שיעור מצוות הצדקה הוא מעשר במידה בינונית וחומש למצווה מן המובחר. זאת אומרת עשר אחוז מהרכוש זהו החיוב הרגיל, וניתן להוסיף עד עשרים אחוז מהכסף.
אף שאסור לאדם לתת יותר מחומש (עשרים אחוז) לצדקה, באם הוא עושה זאת מרצונו ולא כחיוב, אלא כדי לכפר על עוונותיו ולהוסיף בזכויות מותר לתת גם יותר, ובלבד שלא יהיה על חשבון בני ביתו וצרכיו הרגילים.
מתי לתת?
בנוסף לנתינות הקבועות שהאדם נותן לצדקה, יש חיוב לתת צדקה כשמבקשים. זאת אומרת שכאשר מגיע עני ומבקש צדקה חייבים לתת לו.
גם באם אין כעת לאדם את היכולת לתת, (בהתאם לתנאים בקטע הקודם) חשוב מאוד לתת לעני לפחות משהו קטן ולא לשלחו סתם.
באם אין אפשרות גם לזה, או שיש הרבה עניים ואינו יכול לתת לכולם, חשוב מאוד להראות שאנו מעוניינים לתת, רק שאיננו יכולים ולא חס וחלילה לגעור בעניים ולבזותם.
איך לתת?
חשוב מאוד לתת את הצדקה בסבר פנים יפות. כאשר הנתינה נעשית בצורה לא יפה גם באם מדובר בסכום גדול, האדם מפסיד מזכות המצווה. חכמים הגדילו מאוד בשבח מי שנותן לעני הרגשה טובה ומנחם אותו, אף אם נותן לו משהו מועט.
בנתינת צדקה ישנם כמה דרגות.
הדרגה הכי גבוהה היא כאשר האדם לא יודע מי המקבל, והמקבל לא יודע מי נתן לו, כך נמנעת הבושה מהעניים. דבר הדומה למתן בסתר הוא נתינה לארגון חסד, לדוגמא תרומה לעניים נזקקים דרך המרכז החסד של חב"ד אור בלב, כך ההנתינה נעשית באופן אנונימי ודיסקרטי.
אופן נוסף הוא כאשר הנותן אמנם יודע מי מקבל, אבל המקבל לא יודע מי נתן לו, זוהי צדקה שנקראת מתן בסתר. צדקה זו משובחת מאוד ועדיפה מצדקה לעני בפניו.
אופן נוסף להדר בצדקה הוא לתת לעני לפני שמבקש. נתינה זו נחשבת למעולה יותר מנתינה רגילה לאחרי בקשתו של העני.
התייחסות ההלכה לנתינת מתוך גאווה – הלכות צדקה
חשוב מאוד לא לתת צדקה מתוך גאווה אלא מתוך ענווה ושפלות והרגשה שהכל שייך לבורא העולם.
למרות זאת יש להדגיש כי עיקר מצוות הצדקה הוא בקבלת העני. גם מי שנתן שלא בסבר פנים יפות או אפילו מי שאיבד כסף ומצא אותו עני, עדיין קיים את מצוות צדקה.
לכן אין להימנע ממצוות צדקה גם במקרים שנראה שהדבר יביא לגאווה וכדומה. היות והכי חשוב הוא לדאוג בפועל לעניים לצרכיהם. ובזכות קיום המצווה יזכה גם האדם לתיקון נפשו.