פדיון נפש

מתחילת דרכה של תנועת החסידות התפשט הנוהג בין החסידים לכתוב לרבם מכתב ('פתקא' או 'קוויטל') בה יזכירו את עצמם לפניו על מנת שיעורר רחמים עבורם ויזכירם לטובה בעת מן העיתים.

מכתב זה קיבל את התואר 'פדיון נפש' ("פ"נ" בראשי תיבות) וזאת מפני שבנוסף למכתב ובו שמות הזקוקים לברכה היו החסידים מצרפים סכום כסף כל שהוא לצדקה כדמי פדיון.

כיום מקובל לשלוח את השמות והבקשות לברכה אצל ציון הרבי מליובאוויטש באוהל הקדוש בניו יורק.

מתי צריך לעשות פדיון נפש?

את המכתב נוהגים החסידים לכותבו בעתים חשובים של השנה כגון ביום ההילולא של הצדיק, ובערב ראש השנה לבקשת ברכה עבור השנה הבאה לטובה.

המכתב הינו ביטוי לקשר האישי השורר בין החסיד לרבו ומידת הרצינות בה מתייחס לתוכן הנכתב. משכך, נהגו החסידים לאורך כל הדורות להקפיד במאוד על תהליך כתיבת מכתב זה.

נוסח הפ"נ

מלבד זאת לפדיון הנפש יש נוסח מיוחד אותו כותבים בשונה משאר בקשות ברכה שמשגרים ל'ציון' של האדמו"ר.

נוסח זה נפתח במילים: "אנא לעורר רחמים רבים עבור נפש רוח נשמה חיה יחידה של": לאחר מכן מפרטים את שמו המלא של מבקש הברכה ושם אימו בתוספת תמציתית אודות הבקשות לתפילה. בסיום הפ"נ חותם הכותב את שמו המלא ושם אמו.

פדיון נפש סכום הנתינה לצדקה

יחד עם שליחת הבקשות לברכה נהוג לתת צדקה, אין סכום קצוב וכל אדם מוסר תרומה כפי נדבת לבו, אפשר להשתמש בכספי מעשר כספים עבור כך.

כתב בעל התניא הקדוש שמצוות הצדקה בכוחה להיות תחליף לעניין התעניות כפי שכתוב בפסוק "וחטאך בצדקה פרוק" ועל ידי כך נעשה פדיה לנפש האדם הסיבה לכך משום שבצדקה מלובש כל הכוחות של הנפש, משום שהיהודי התאמץ והתייגע כדי להשיג את הכסף, ובעת נתינת-צדקה עולים לקדושה כל כוחות הנפש בניגוד לכל מצווה שבתורה שרק כח ספיציפי מועלה לקדושה.

הנהגות בכתיבת פ"נ

כאמור, מידת הרצינות אליה התייחסו חסידים בעת כתיבתם הייתה מתוך רצינות רבה וכובד ראש. לשם כך נוהגים קודם הכתיבה להקפיד על נטילת ידים, ונתינת תרומה לצדקה. כמו כן ראוי שהכותב יחליט ויקבל על עצמו קבלה טובה או הידור נוסף באחד משלושת התחומים: תורה, תפילה וצדקה.

 אין פותחים בפתיחה הרגילה "ברוך ה'" כיוון שמכתב זו נושא אופי ייחודי שאינו דומה לשאר סוגי מכתבים.

את פדיון הנפש יש לכתוב בכתב ברור וקריא, את המכתב ניתן לכתוב בכל שפה.

שליחת השמות לברכה

באפשרותכם לשלוח פ"נ באמצעות האתר Beit-chabad.org השמות שתמלאו ישלחו לברכה בציון הרבי מליובאוויטש.

נזכיר שהרבי מלובביץ' נהג לקחת עימו לציון חותנו – האדמו"ר הריי"צ את כל המכתבים ופדיונות הנפש שנשלחו עבורו. שם היה מזכירם על יד 'ציון' חותנו. חלק ממכתבים אלו היה הרבי קורע ומניח על גבי ציון חמיו וחלקם היה נוטל עמו בחזרה.

במשך השנים הורה הרבי מלובביץ' כי לאחר כתיבת הפ"נ ניתן להניחו בתוך אחד מספרי תורת האדמו"ר ולאחר מכן ניתן לשולחם בכדי שיניחום על הציון של הרבי

[תוכן המכתבים הנשלח לציון הרבי בקווינס נשמר בדיסקרטיות מוחלטת ומשמש רק לצורך הנחת המכתב על ה'ציון' של הרבי].