עירוב תבשילין

עירוב תבשילין ביאור המושג

מדין תורה מותר לבשל בחג ולעשות מלאכות לצורך אוכל נפש.

חכמים תיקנו שאם יום טוב חל סמוך לשבת בכדי שיהיה מותר לבשל מחג לשבת חובה לקיים עירוב תבשילין.

פירושו של דבר, להתחיל את הבישול לשבת כבר בערב החג והפעולה הזו שהתחלנו לבשל כבר בערב חג לכבוד השבת מתירה את המשך הבישול בתוך החג עבור השבת.

הסיבות לכך

שני סיבות נאמרו בדבר:

סיבה ראשונה

חכמים פחדו שאנשים יזלזלו בכבוד החג ויבואו לבשל בחג עבור יום חול.

לכן בזה שמתחילים את הבישול כבר לפני החג מראים שכל הבישולים של החג הם רק המשך למה שכבר התחילו לעבוד קודם כניסת יום טוב.

בכך לא יבואו לזלזל ולבשל סתם כך מיום טוב לחול.

סיבה שניה

הכנת האוכל בערב חג זו תזכורת שצריך להשאיר אוכל לשבת ודין עירוב תבשילים הוא מכבוד השבת כדי שלא יגמרו את האוכל הטוב בחג.

זמן עירוב תבשילין

את העירוב עושים טרם כניסת החג ומה טוב להקדים ולא לחכות לרגע האחרון כדי שלא ישכחו לעשותו.

סדר ותהליך העירוב

יש לקחת לחם בשיעור ביצה + תבשיל חשוב לדוגמא בשר או דג ולומר את נוסח העירוב.

ברכת ונוסח העירוב

בָּרוּךְ אַתָּה אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל מִצְוַת עֵרוּב

"בעירוב הזה יהיה מותר לנו לאפות, ולבשל, ולהטמין, ולהדליק נר, ולתקן ולעשות כל צרכינו מיום-טוב לשבת".

שכח לעשות עירוב

בעיקרון הרב מזכה בעירוב שלו את כל בני העיר, אלא שלכתחילה אין ראוי לסמוך על כך ורק בדיעבד בשגגה יהיה מותר לסמוך על העירוב.

אבל במצב שאדם פשע בעניין העירוב לא התירו לסמוך על עירובו של הרב.