תפילות חנוכה

תפילות לחג החנוכה – ימי הלל והודאה

המקור התלמודי העוסק בחג החנוכה נמצא בגמרא מסכת שבת (דף כ״א ע״ב).

הגמרא שם עוסקת בעניינו של חג החנוכה ומצוותיו. 

פרט משמעותי המופיע בתוך הדברים שייך לתפילות חג החנוכה: ״לשנה אחרת קבעום ועשאום ימים טובים בהלל והודאה״. 

הביטוי המרכזי למעלת חג החנוכה בא לידי ביטוי בתפילות החג.

נסקור כעת כמה מהשינויים והתוספות המיוחדות הקיימות בתפילות חג החנוכה.

אמירת הלל

עיקר מעלת חג החנוכה מתבטאת באמירת ההלל

ראשית – כפי שמופיע בתוך דברי הגמרא – הביטוי למעלת חג החנוכה נמצא בקביעתו כחג ״בהלל והודאה״, דבר הבא לידי ביטוי באמצעות אמירת ההלל בכל שמונת ימי החג. 

מעלה מיוחדת ישנה בחג החנוכה באמירת ההלל שנאמר הלל שלם (היינו כל מזמורי התהלים של הלל בשונה מהלל בו מדלגים על מספר מזמורים). 

לדעות מסוימות מעלתו המרכזית של חג החנוכה נעוצה באמירת ההלל שבו בכל יום משמונת ימי החג.

דבר זה מופיע בדבריו של הרמב״ם בספרו ׳משנה תורה׳ בהלכות מגילה וחנוכה.

ואלו דברי הרמב״ם: ״ומפני זה התקינו חכמים שבאותו הדור שיהיו שמונת ימים האלו שתחלתן כ"ה בכסליו ימי שמחה והלל ומדליקין בהן״, בדבריו אנו רואים שהרמב״ם מקדים את אמירת ההלל אף למצוות הדלקת הנרות.

מכך למדו שעיקר חשיבות החג נעוצה ובאה לידי ביטוי באמירת הלל שבו.

כמו כן מקור נוסף לחשיבות המכרעת של אמירת ההלל בימי החנוכה נמצא בנוסח ״ועל הניסים״ שמסתיים במילים ״וקבעו שמונת ימי חנוכה אלו להודות ולהלל לשמך הגדול״.

אם כן אנו רואים שהמעלה הראשונה של חג החנוכה באה לידי ביטוי ברגש ההודאה לה׳ באמצעות תוספת מיוחדת – ׳הלל שלם׳.

ההלל הנאמר בחג החנוכה נאמר כמובן בברכה בציבור לאחר חזרת הש״ץ של תפילת שמונה עשרה של שחרית.

תפילת ועל הניסים בחנוכה

מעלה נוספת שבה לידי ביטוי בתפילות חג החנוכה ובברכת המזון היא אמירת נוסח תפילת ועל הניסים.

רעיון אמירת ועל הניסים מופיע בתוספתא (קובץ מסורות והלכות מתקופת התנאים שלא נכלל במשנה – מלשון תוספת).

שם מדובר לגבי החגים חנוכה ופורים בהם צריך להוסיף בתפילה נוסח מיוחד לשם אזכור מעלת היום.

מקור נוסח ועל הניסים

המקור הראשון לנוסח של תפילת ועל הניסים נמצא בתקופת ה׳גאונים׳ בדברי רב אחאי גאון ולאחר מכן בסידור רב עמרם גאון ורב סעדיה גאון.

המקור העוסק בהזכרת ועל הניסים גם בברכת המזון נמצא בתלמוד ירושלמי שם מדובר על הזכרת ועל הניסים גם בברכת המזון.

בתפילה מקום אמירת ועל הניסים נמצא לאחר תפילת מודים – ברכת ההודאה וכהמשך ישיר אומרים את תפילת ועל הנסים הקשורה להודאה לה׳. 

בברכת המזון ועל הניסים נאמר לאחר החלק של ״נודה לך״ קודם אמירת הקטע המתחיל המילים ״ועל הכל״.

הזכרת ועל הניסים נמצאת רק בתפילות שחרית מנחה ערבית וברכת המזון אך לא בברכה מעין ג׳.

מכיוון שעניין ועל הניסים עניינו הודאה לה׳ לכן אם אדם שכח לומר בתפילתו את ועל הניסים אינו צריך להתפלל פעם נוספת להשלים את שהחסיר.

קריאת התורה לימי החנוכה

מעלה נוספת המתבטאת בתפילות החג היא הקריאה בתורה בכל יום משמונת ימי החג. אחד משמות החג ׳חנוכה׳ הוא על שם חנוכת המזבח לאחר שטימאו היוונים את ההיכל. לשם כך קוראים בתורה בפרשת הנשיאים שבפרשת נשא. (הנאמרת גם בשלוש עשרה הימים הראשונים של חודש ניסן בזמן בו אירעה חנוכת המשכן במדבר). 

בכל יום מימי החול עולים לתורה שלושה קרואים – בשונה משבת חנוכה בה קוראים את הפרשה כמפטיר.

ביום השמיני של חנוכה מוסיפים הפסוקים הראשונים של פרשת בהעלותך העוסקים בהדלקת מנורת המקדש על ידי אהרן הכהן.

ימי החנוכה זמן מסוגל לנתינת צדקה

מצווה להרבות בצדקה בימי חג החנוכה באפשרותכם לתת תרומה לבית חב"ד באמצעות האתר אונליין בביט או אשראי.