בר מצווה

מה זה בר המצווה?

התרגום המילולי של בר הוא בן. בגיל שלוש עשרה שנה נעשה האדם בן מצוות. עד עתה כל המצוות שהילד קיים הם מצד מצות חינוך שיהיה מורגל במצוות לזמן החיוב.

המקור בתורה לגיל מצוות

בתורה לא כתוב באופן מפורש על המושג בר מצווה, מעבר לעובדה שישמעאל נימול בגיל שלוש עשרה שנה, וכן לגבי שמעון ולוי במעשה שכם שהפסוק משתמש בלשון ״ויקחו איש״ מכך למדו חכמים ש״איש״ הוא רק אדם שמעל גיל שלוש עשרה.

חכמי ישראל מתקופת ה׳ראשונים׳ סברו כי המקור לבר מצווה בגיל שלוש עשרה כגיל קובע לחיוב מצוות נקבע בעקבות מסורת מדור לדור או בתור הלכה למשה מסיני.

המשנה בפרקי אבות מציינת כי ״בן שלוש עשרה למצוות״.

זמן בר המצווה

לרוב הדעות זמן הבר מצווה חל מיד בלילה בו האדם נכנס לגיל שלוש עשרה (אור לתאריך היום הולדת).

אמנם יש הסוברים כי זמן הבר מצווה חל רק במלואת שלוש עשרה שנים ויום אחד, כיון שלא ניתן לשער במדויק את זמן הלידה, לכן יש שחששו לדעת שיטה זו לחומרא.

גמר ועיקר כניסת הנפש האלוקית

בשולחן ערוך של רבינו הזקן כותב כי יום בר המצווה הוא גמר ועיקר כניסת הנפש האלוקית. 

ליום זה ניתנת חשיבות רבה מבחינת המשמעות הרוחנית של הנער, שהופך מילד לבן מצוות. בספר הזוהר מסופר כי רבי שמעון ערך בר מצווה לבנו רבי אלעזר, וכאשר שאלוהו להסבר מדוע עורך הוא שמחה גדולה הסביר רבי שמעון שזהו בגלל העובדה שבנו נעשה לבן מצוות.

הכנה רוחנית לבר המצווה

מחמת החשיבות והמעלה הגדולה שישנה בזמן זה שהאדם הופך להיות בן מצוות, ראוי להשקיע בהכנה ראויה לקראת המאורע.

במכתבי הרבי הוא הסביר כי עיקר הדגש צריך להינתן על הכנה רוחנית והבנה בהלכות הנצרכות מאשר שימת דגש על הכנת קריאת התורה ליום/שבת הבר מצווה. 

הרבי הסביר כי הלשון לגבי בר מצווה היא ״נכנס לעול מצוות״, הרבי הדגיש כי עול מצוות אינו כמשא כבד אלא מחויבות אישית ופנימית לקיום המצוות ולקשר עם ה׳.

העלייה לתורה

מיד לאחר שהילד נעשה לבן מצוות ישנו חיוב שיעלה לתורה.

העלייה לתורה צריכה להיעשות באחד מימי קריאת התורה – שני/חמישי/שבת בבוקר/שבת במנחה. לפי המועד הסמוך ביותר למועד הבר מצווה.

אצל אדמו״רי חב״ד ניתן דגש על עלייה לתורה דווקא בקריאת התורה של תפילת מנחה של שבת.

לאחר העלייה לתורה נהוג כי האב מברך ברכה מיוחדת – ללא שם ומלכות. ברכה זו נקראת ברכת ״ברוך שפטרני״, כיון שעד גיל מצוות היה האב אחראי על בנו ומגיל מצוות הבן נעשה אחראי לעצמו.

הנחת תפילין

המצווה המזוהה ביותר עם החיוב לגיל מצוות היא מצות הנחת תפילין.

בכדי להניח תפילין כראוי יש לדעת את ההלכות הנצרכות עבורן וכן להתאמן משך זמן בכדי להתרגל בקיום המצווה.

בקרב חלק מהקהילות נהוג להקדים במעט את הנחת התפילין ללא ברכה בכדי להיות מורגלים במצווה.

אמנם הברכה על הנחת התפילין צריכה להיות ביום הבר מצוה עצמו.

מנהג לתת צדקה ביום הבר מצווה

ביום הבר מצוה מנהג ישראל שהנער ייתן צדקה מכספו הפרטי לפני תפילת שחרית וכן לפני תפילת מנחה, ומה טוב וכדאי שגם האבא והאמא יתנו צדקה לזכותו.

באמצעות אתר חב"ד אור בלב אפשר לתת תרומה לנזקקים עבור מרכז החסד או לחילופין באפשרותכם לתת צדקה ביום הבר מצווה לישיבה הקדושה ואנו נקדיש את הלימוד לזכותכם באותו היום.

התוועדות וסעודת מצווה

נהוג לציין את מועד הבר מצווה באמצעות סעודת מצווה.

בקרב החסידים נהוג לשלב סעודה זו עם התוועדות חסידית בה הנוכחים מעוררים אחד את רעהו להתחזקות במידות טובות ועבודת ה׳.

כמו כן ישנו מאמר חסידות מהאדמו״ר החמישי של חסידות חב״ד שאמרו לכבוד בר המצווה של בנו יחידו.

בקרב חסידי חב״ד נהוג לחזור מאמר זה בשעת הבר מצווה והנחת התפילין.