פרשת במדבר

מניית בני ישראל

לאחר שנה מצאת בני ישראל ממצרים, לאחר הקמת המשכן, ה׳ מצווה את משה לערוך מפקד של הגברים הבוגרים (מגיל עשרים שנה ומעלה). מטרת המפקד היא בכדי לדעת את כמות החיילים שנמצאים בעם.

רש״י בפירושו על התורה מביא סיבה שונה אך ייחודית: מניית בני ישראל נובעת מפני חביבותם, כדבר יקר שנספר בכל עת.  

את המניין יש לבצע לפי שיוך משפחה ובית אב – שבט.

הממונים על הספירה הם נשיאי השבט. ישנו שבט יחידי שלא נמנה – שבט לוי. הסיבה לכך נובעת מפני תפקידו המיוחד שניתן לו – שמירת משכן ה׳. 

לדברי חכמים שבט לוי לא היה חלק מעבודת השיעבוד שבמצרים, ומשכך נבדל הוא בכלל תפקידיו בעם. תפקידו של שבט לוי הוא התמסרות לעבודת הקודש. 

בנוסף גם שבט לוי לא היה שותף בחטא העגל. כמו כן שבט לוי לא השתתף בחטא המרגלים.

המדרש מגדיר זאת ששבט לוי הוא הפלוגה המיוחדת של המלך – לגיונו של מלך, ומשכך נמנה הוא בפני עצמו. 

סדר חניית עם ישראל במדבר

בסיום פרק א׳ התורה מתארת את חניית בני ישראל במילים: ״וחנו בני ישראל איש על מחנהו ואיש על דגלו לצבאותם״.

כעת תפרט התורה את סדר חנייתם לפי רוחות השמיים. לאחר הקמת המשכן ניתן סדר מיוחד בחניית בני ישראל, כאשר המשכן נמצא במרכז המחנה. שבט לוי חונה סביב למשכן – במרכז המחנה. 

בצד מזרח חנו שבט יהודה, על ידו שבט יששכר, ולידו שבט זבולון. בצד דרום חנה שבט ראובן, לידו שבט שמעון, ועל ידו שבט גד.

בצד מערב חנה שבט אפרים, על ידו שבט מנשה, ולידו שבט בנימין. בצד צפון חנה שבט דן, על ידו שבט אשר, ולידו שבט נפתלי. 

תפקידו של שבט לוי 

כאמור שבט לוי לא נספר בתוך מניית בני ישראל. תפקיד שבט לוי הוא בעבודת המשכן והשמירה עליו. בני אהרן הכהנים מופקדים על עבודת המשכן, ושאר בני השבט נודעו לסייע להם. תפקידם של הלווים הוא ״לשמור משמרת הקודש״ כחלופה לבכורים שיועדו לתפקיד קודם לכן. 

שלושת משפחות הלויים 

מניית שבט לוי נעשתה בצורה עצמאית – לא יחד עם מניית שאר עם ישראל. גיל המניין הוא מבן חודש ומעלה. בני לוי הם גרשון קהת ומררי. לכל אחד מבני משפחות אלו תפקיד מיוחד הקשור בעבודת המשכן, נשיאתו בשעת המסע, מקום חנייתם יחד עם המשכן. 

פדיית הבכורים כנגד הלווים 

כאמור תפקידם של הלוויים נועד להחליף את תפקידם של הבכורות שניצלו ממכת בכורות בעבודת המשכן. לשם כך נועד תהליך של פדיון בו כנגד כל בכור התמנה בן לשבט לוי לעבודת המשכן. 

עבודת הלויים ומנייתם

עבודת המשכן התחלקה בין שלושת משפחות בני לוי, גרשון, קהת ומררי. קודם לכן פורט סדר מניית הלויים מגיל חודש ומעלה, כאן יוזכר מניין נוסף שמתחיל מגיל מבוגר יותר – מגיל שלושים עד חמישים. עניינו של מפקד זה נועד להיערכות עבור נשיאת המשכן וכליו. ולכך נמנו כאן רק בני השבט הבוגרים. 

בשונה מאנשי הצבא שנמנו מגיל עשרים, הלויים נמנו רק מגיל שלושים. אחת הסיבות לכך המובאות בדברי פרשני התורה היא שלצורך עבודתם נצרך לימוד מיוחד שקדם לעבודה המעשית. נוסף לכך שנדרשה כאן מידה של רצינות ואחריות כלפי עבודת המשכן וקדושתו. 

תפקידם של הלויים היה חשוב במאוד כיון שכמות הכהנים והלויים היתה מועטת במאוד יחסית לשאר העם.  

תפקיד מיוחד בעבודת המשכן ניתן לבני משפחת קהת. תפקידם הוא לשאת את כלי הקודש עצמם. משכך נדרשה מהם זהירות יתרה שבאה לידי ביטוי שלא להיות נוכחים בשעת כיסוי המשכן ועריכתו למסע.